גרביים במתנה
היה זה יום חמים, נעים ויפה ילד אחד בשם גבריאל שהיה באותה תקופה בכיתה ג’ קם בבוקר והלך לבית הספר, כמו כל יום…. אך הפעם קרה דבר בלתי צפוי גבריאל הלך לבית הספר וכנראה היה עדיין עייף ולא שם לב לאן הוא הולך, אז הוא המשיך ללכת… לאחר הרבה זמן הליכה הוא מצא את עצמו ביער הגדול שמחוץ לעיר שבה הוא גר. גבריאל לא הבין איפה הוא וממש פחד ודאג, מה יהיה אייתו?!. הוא המשיך לפסוע, אולי מישהו ישמע אותו ויעזור לו…
ולמזלו צפרדע מיוחדת שמעה אותו מרחוק. הצפרדע שמעה אותו אבל לא ידעה מי זה שמשמיעה את הקולות האלו. היא התקרבה לכיוון הרעשים הבלתי ידועים וגלתה שם ילד חסר אונים, אז היא נגשה אליו ושאלה אותו ”מה קרה” והוא השיב בפחד ” נאבדתי אני לא יודע איך לחזור הביתה ואני מפחד” ”אתה מפחד בצדק” השיבה הצפרדע ”היער פה יכול להיות מאוד מסוכן”. מה הוא יעשה חשבה לעצמה הצפרדע שאפילו עדיין לא ידעה את שמו, אין ברירה אאלץ לעזור לו. וכך לא לאחר התלבטויות רבות החליטה הצפרדע שאליה לעזור לו ולנסות להחזיר אותו לביתו, וכך אמרה לו ”בוא איתי אני ינסה לעזור לך למצוא את הבית שלך” וגבריאל הגיב בציפייה. וכך הם התחילו את ה ”מסע”
לבסוף לאחר דרך ”ארוכה” שבה שוחחו גבריאל והצפרדע וגבריאל ידע את שם הצפרדע, גבריאל הבחין בבית של דודים שלו ואמר לצפרדע שכבר ידע את שמה ”הנה הבית של דודים שלי אני רץ אליהם!”. וכך היה גבריאל רץ לעבר ביתם של דודיו אך נעצר, ”תודה רבה לך” הוא התקדם לעבר הצפרדע המיוחדת ואמר לה ”יש לי מתנה קטנה לתת לך את רוצה לראות מה?” ובלי לחכות לתשובה חיפש בתיקו את מה שרצה, ותוך בערך חמש שניות הוא שלף משם את המתנה – זוג גרביים בצבע לבן. ”את יודעת למה הגרביים האלו מיוחדות?” ”לא” אמרה ”אני לא יודעת למה הם מיוחדות הם נראות כמו זוג גרביים רגילות”. ”אני אגלה לך” ”הגרביים האלה יכולות להחליף צבעים!!” ”מה איך” שאלה הצפרדע וכך ענה גבריאל ”בדרך כלל יראו את הצבע הלבן וכאשר תעשי מעשה טוב או תעזרי למשהו הגרביים ינצצו ויהיו בצבע זהב”. ”וואו” אמרה הצפרדע ”אם ככה אז זה מתנה שווה” ”ברור שזה מתנה שווה” ”קיבלתי אותה מסבא שלי” אמר גבריאל.
לרגע הציצה הצפרדע בשעונה וכאשר ראתה שהשעה מתאחרת אמרה ”טוב, נראה לי שכבר מחכים לך בביתך לא?” ”כן נכון..” השיב הילד והוסיף ”ביי” ”אני יבוא לבקר בקרוב – אבל לא לבד”. ונפרדו.
עברו כמה ימים שבהם כמובן הצפרדע לבשה את הגרביים שקיבלה במתנה.
יום אחד יצאה הצפרדע לסיבוב קטן ביער, כשחזרה חיכו לה כל הצפרדעים ואמרו לה ”טוב שבאת אנחנו בדיוק בדרך לנהר הגדול רוצה להצטרף? ”אהה… כן” ענתה להם הצפרדע, ואז קרה דבר מפתיעה הגרביים שלה התחילו להפוך לצבע לבן והיא כלומר הצפרדע שראתה את הגרביים שלה הופכים לצבע לבן רצתה לתקן את מה שאמרה אז אמרה ”הם.. אולי לא כל כך כדאי כי יש שם חיות ארסיות וזה מסוכן..” ”היא מפחדת מחיות ארסיות ומתנינים היא מפחדת מחיות ארסיות ומתנינים..” צחקקו להם כל הצפרדעים ואפילו צפירי קרתה לה ‘פחדנית’.
ומה אם הגרביים? הגרביים כשהם שמעו שהיא מחליפה את דעתה הם חזרו למקומם על הרגלים בתוך הנעלים.
נחזור לסיפור, אז אמרנו שהצפרדעים אימו אליה שאם היא לא תבוא איתם הם ילכו בלעדיה אז אני ימשיך לספר… הצפרדע שלנו הסתלקה מהחבורה שלהם והלכה לאגם הקרוב. כשהגיעה ראה אותה ג’ירף אחד גבוה ואמר לה ”יו.. איזה גרביים יפות יש לך התרצי לתת לי אותם ואתן לך חרק בתמורה?” ומה היא השיבה?! תתפלאו אבל למרות שהם הצבנו אותה קודם היא לא רצתה למכור אותם לא תמורת חרק שהיא אוהבת ולא תמורת שום דבר אחר בעולם אז היא השיבה: ”לא! הגרביים האלה לא עומדות למכירה הם שלי קבלתי אותם במתנה ואני צריכה אותם” ”אבל בגללם את עצובה” ענה הג’ירף. ואז הגיעו פתאום חבורת פילונים ואמרו ”די ג’ירף מרושע שכמוך הגרביים האלה הם שלה אל תיקח לה אותם!” בדיוק אז גם הנשר הגיע והוא גם אמר לג’ירף ”אל תיקח לה אותם הם שלה לא שלך, היא לא רוצה לתת לך אז לא!” הג’ירף נבהל מצעקותיהן של כל החיות והסתלק משם.
לאחר שהג’ירף הסתלק הברווזים שאלו אותה ”היי בואי תשחקי איתנו” ”כן כן” אמרו הדגים ”בוא נראה אם תוכלי לתפוס אותנו”.
הגיע הערב כולם חזרו לבתיהם ביער, וצפירי והחברים שלה הצפרדעים גם חזרו. כשהלכו כולם לישון, אמרה צפירי לצפרדע המיוחדת שלנו: חבל שלא באת איתנו, היה ממש כיף.
גם לי היה כיף, ואפילו כיף מאוד, חשבה לעצמה. אך לא אמרה דבר
