התעלמות קרקע

                           התעמלות קרקע

                                                                               מגישה: איילה גורליק

 

פעם הייתה ילדה ושמה שירה. היו לה 6 אחים- 4 אחים ו-2 אחיות. היא הייתה האחות השנייה. המשפחה גרה בירושלים כי אימא שלה אהבה את עיר הבירה הנצחית של העם היהודי. אבא שלה עלה לארץ ישראל מרוסיה.

שירה אהבה התעמלות קרקע וזה היה הדבר האהוב אליה, אבא שלה לימד אותה כמה תרגילים אבל זה לא הספיק ולכן היא נרשמה לחוג התעמלות קרקע. בחוג ההתעמלות היא אהבה מספר תרגילים, אבל במיוחד אהבה את תרגיל הגשר – את הירידה לגשר וגם את העלייה. היא אהבה את תרגיל הגשר בגלל שהוא היה הראשון שלמדה עם אבא שלה.

החלום של שירה היה להצליח בכל התרגילים אבל יותר מכל רצתה להופיע בפני קהל. לאחר חצי שנה של אימונים המדריכה הודיעה לה על הופעה מיוחדת שתתקיים בקרוב במתנ”ס העירוני. שירה מאוד התרגשה לשמוע את הבשורה והתחילה לדמיין איך תראה ההופעה. היא השקיעה באימונים בחוג וכך גם בבית עם אביה. הזמן עבר מהר ובלי לשים לב חלפו להם שלושה שבועות ויום ההופעה הגיע. ביום ההופעה אבא של שירה נקרא למילואים. כאשר הגיעה שעת ההופעה אימא שלה הגיעה אבל אבא שלה לא הגיע. שירה נהייתה עצובה מאוד ולרגע איבדה את הרצון להופיע. כשהתחילה ההופעה שירה חשבה בליבה על אבא שלה, הסתכלה על פתח הדלת ולמראה עיניה הופיע אבא שלה, הוא נכנס בריצה מהירה ומתנשף – כנראה רץ כדי להספיק, הוא התיישב ליד אימה, שירה התרגשה והרגישה איך הכוחות ממלאים אותה והביטחון העצמי עולה. שירה הצליחה לעשות את כל התרגילים בצורה יוצאת מן הכלל, על אף ההתרגשות.  ההופעה הייתה מדהימה. בסוף המופע שירה רצה אל אבא שלה כדי לתת לו חיבוק גדול ושאלה אותו למה הוא איחר. אביה ענה לה שהוא חזר מהצבא, שירה הבינה ואמרה לו תודה שהגיע.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »