אבא חסר

אבא חסר
השנה שעברנו הייתה שנה לא קלה, אבות הלכו
למילואים, נפצעו, נהרגו, אז, זה היומן שלי, כל דבר
שקורה לי אני כותבת בו, כל פעם שקורה משהו אני
כותבת פה, בתוך היומן שלי.
זה התחיל היום בבוקר, שאמא שלי העירה אותי והייתה
לה בשורה לא כל כך טובה, וזה מה שהיא אמרה לי
בבוקר: “מתוקה שלי בוקר טוב צריך לקום לבית הספר”
אני בהתחלה ממש נבהלתי, אני רגילה שאבא שלי מעיר
אותי לא אמא אמרתי לאמא: “אמממ… אמא איפה אבא?”
אמא ניסתה להרגיע אותי, אבל היא לא הצליחה ואמרה
לי: “הכל בסדר מתוקה, אתמול בלילה מאוחר מאוחר
מאוד המפקד של המילואים של אבא התקשר,” אבל אתם
בטח מנחשים, הוא אמר שהוא צריך להגיע דחוף
למילואים, וממש התאכזבתי.
טוב יש צלצול נתראה אחר כך יומני!
יומני היקר מכל היום כשאמא באה לאסוף אותי מבית
הספר אכלתי ישר ארוחת צהריים ורצתי לחדר. לא רציתי
שאמא תראה את כל האכזבה, הנה! היא דופקת בדלת,
מעניין מה היא רוצה עכשיו?
אמא נכנסה ואמרה לי: “חמודה שלי, אבא עוד שבוע בא
לביקור, את רוצה לבוא איתי לקניות בשבילם נקנה להם
כמה דברים ואוכל, רוצה שנחזור להכין להם ציורים
וברכות? אני בטוחה שזה ממש ישמח אותם!” ישר
הנהנתי את ראשי והלכתי עם אמא לסופר, אחרי זה
החזרנו את האחים שלי, מהגן והמעון. כשחזרנו ישר
רצתי לחדר וניגשתי לעבודה.
הוצאתי את הקלמר שלי מהילקוט וישר הבנתי ואמרתי
לעצמי: “לפעמים למרות ההרגשה הלא נעימה הזאת,
אפשר לצבור זיכרונות מושלמים!”
כשסיימתי לקחתי את הציורים לתוך שקית ניילון,
ואת שאר האוכל, וכל חומרי ההיגיינה, ואמרתי לעצמי:
מעשה טוב שאני עושה לאחרים עוזר גם לי לשמוח”
לאחר מכן אמא קראה לי לארוחת הערב ושאלה אותי:
“איך היה עם הציורים והכל הסתדרת?”
ישר הנהנתי את ראשי ואמרתי: “הכל הלך מצוין!”
אחר כך, התקלחתי, התארגנתי לשינה, הכנתי מערכת,
הוצאתי לי בגדים למחר והלכתי לישון.
בבוקר חיכתה לי הפתעה גדולה! אבא העיר אותי לקח
אותי ואת האחים שלי למסגרות והיה ממש כיף!
שהוא שם אותי בבית הספר הוא אמר לי:
היום יש לאמא משהו ממש חשוב בעבודה, אז הוא
ונישאר אתנו עד סוף היום!
בהפסקה סיפרתי לחברות שלי על כל מה שקרה,
היום עבר כל כך מהר ואבא בא לאסוף אותי.
בבית הוא הכין לי ארוחת צהריים פסטה ושניצל, אני הכי
אוהבת את השניצלים של אבא!
הלכתי אחר כל לחדר והכנתי שיעורים, טיפה צפיתי
בטלוויזיה, והלכנו להביא את האחים שלי. הבאתי כמובן
לאבא את השקית עם כל הדברים, ושמחתי כל כך!
היום נגמר, אמא הגיעה מאוחר מאוד אבא חזר למילואים
ובבוקר עשיתי עם אבא שיחת פלאפון, בווידאו והוא אמר
שכל החיילים שם ממש שמחו מהמעשה הזה ושאלתי את
אמא עם כל הזמן שאבא חוזר אפשר לעשות את זה היא
הסכימה לי וממש שמחתי.
שחזרתי מבית הספר שמחתי כל כך ואמרתי לעצמי:
“כשאת עושה טוב לאחרים זה עושה טוב גם בשבילך”