פרק 1
ירושלים
”סיימנו! סיימנו! סוף סוף לאחר שנה של מאמצים הצלחנו להרכיב מכונת זמן.
איזו התרגשות! עכשיו נוכל לראות את כל ההיסטוריה במו עינינו, איזה יופי!” אמרתי לחברתי הילה.
למי שלא יודעת ,אני והילה החברות הכי טובות. לפני כשנה קיבלנו החלטה לבנות מכונת זמן כדי ללמוד את היסטוריית עם ישראל בצורה הכי טובה ומדויקת שיש. אני והילה קבענו שמחר אנחנו ניפגש, כדי לבדוק את מכונת הזמן שהרכבנו ועמלנו עליה כל השנה .
***
למחרת היום, קמתי הכי מהר שיכלתי, אחר כך נטלתי ידיים, התלבשתי ,צחצחתי שיניים ונעלתי נעליים.
אחר כך, ראיתי מהחלון דמות מתקרבת לעבר ביתי.
חשבתי שזו הילה שמחכה לי כדי שאני אבוא ונלך יחדיו למחסן של משפחתי- משפחת כהן, שם מכונת הזמן שהרכבנו. ירדתי במדרגות במהירות ,כשהגעתי מתנשמת ומתנשפת התחלתי לצעוק: ”הילה! הילה!”. אחרי כמה צעדים של הילה הבנתי שזו לא הילה אלא שכני הטוב ראובן, שתרם רבות למכונת הזמן שלנו.
פתאום ראובן פצה את פיו ואמר: ”מוריה שינית לי את השם? לא ידעתי שקוראים לי הילה”
מוריה המבוישת אמרה: ”סליחה, חשבתי שאתה הילה. פשוט קבענו להיפגש היום”
”הכול בסדר” אמר ראובן והלך משם.
כעבור כמה דקות ראיתי דמות מתקרבת לעבר ביתי ושוב התחלתי לצעוק: ”הילה! הילה!”
הפעם זו באמת הייתה הילה.
כשהדמות התקרבה ידעתי שזו הילה וצעקתי לעברה :”הילה! הילה!” ”תמהרי לא מספיק שאיחרת?” שאלתי.
כעבור שתי דקות הגענו למחסן של משפחתי. אני והילה נכנסנו למכונת הזמן, לחצנו על הכפתור האדום, וצעקנו יחד: ”תביא אותנו לתקופה שבימינו אומרים בה על הניסים” {התכוונו למאורעות פורים}
פתאום שמענו בררררר, לא הבנו מה קורה. יצאנו ממכונת הזמן ו…..
פרק 2
מודיעין
בום! בום! בום! פתאום נפל אלינו מין ארון כזה שאף פעם לא ראיתי. התקרבתי אליו בחשד.
פתאום ראיתי שתי דמויות ושמעתי קול. זו הייתה אחת מהדמויות שאמרה: ”הי! איפה אני? רגע, מי את בכלל?” היא הבחינה בי. ”שלום, אני טלי” עניתי. ”מי אתן?” שאלתי .
“אנחנו מוריה והילה, נעים להכיר” ענו לי. ”יש לנו שאלה אלייך” הוסיפו.
”ומה היא?” שאלתי, ”איפה אנחנו ?” שאלו הבנות.
”איפה אתן? אתן במודיעין, אתן לא יודעות על גזרות אנטיוכוס? ” עניתי אני.
”איזה גזרות? אהה למדנו על זה בכיתה הגזרות שאנטיוכוס גזר ” ענו הבנות בהפתעה.
”איך אפשר לעזור?” שאלו, “תלמדו תורה למען הצלחת עמי” אמרתי בביטחון .
פתאום שמענו קולות מתקרבים ורעש- בום! בום! ”זה הפילים של היוונים ” צרחתי בחרדה, מיד ברחנו למנהרה שם כולם לומדים תורה. הודעתי להם: ”היוונים מתקרבים! החביאו ספרי תורה ושחקו בסביבונים”. כשהיוונים התקרבו, צרחו אלינו בקול גדול:” מה אתם עושים? עוברים על גזרות המלך?” ”אנחנו?” שאלנו בהפתעה ”אנחנו סתם משחקים בסביבונים” ענינו בתמימות. ”טוב” הם ענו לנו ”לשחק בסביבונים לא גזר אנטיוכוס ”.
פתאום ראיתי ארון אליו נמשכות הילה ומוריה,”נגמרה ההרפתקה ” יצא קול מן הארון.
לפתע נעלם הארון המיוחד ואיתו הילה ומוריה .
פרק 3
ירושלים
”יופי הגענו בדיוק בזמן” אמרתי למוריה. ”בדיוק בזמן למה?” ענתה, ”להדלקת נרות חנוכה” עניתי לה. הדלקנו נרות בשמחה והתרגשות ,שרנו את המזמורים, ולבסוף אמרתי למוריה בהתרגשות: ”נכון הרגשת שבהדלקת נרות יותר כיוונת? ” מוריה הנהנה בהסכמה והוסיפה : “הרפתקאות משפיעות”.
סוף !!!
