סיפור על ארנב , חתול ורון

היה היה איש ושמו רון, הוא הלך והלך ולפתע ראה חתול. החתול ישן, ורון ראה כי הארנב מנסה להעיר אותו. האיש בא וניסה להזיז את הארנב, הוא ביקש ממנו בצורה מכובדת לזוז ולהפסיק להעיר את החתול, אך הארנב לא זז. החתול התעורר בכעס ומשך את רון, הוא חשב כי רון העיר אותו. רון בכה מכאב. הארנב נרדם, והחתול התעורר. רון ראה שהפעם החתול מנסה להעיר את הארנב, רון הזיז אותו, אך החתול לא הקשיב לו, והארנב גם התעורר. הארנב משך את החתול כי כעס עליו. הפעם רון נרדם, והחתול והעכבר ניסו להעיר אותו. רון קם בכעס וצעק על הארנב והחתול. רון נשאר לבדו, וחשב על המעשה של החתול והארנב. הרהר בליבו ואמר “חשוב לי ללמד אותם מה שרבי עקיבא לימד את כולנו, ואהבת לרעך כמוך. תתייחסו לאחרים, כמו שאתם רוצים שיתייחסו אליכם”. רון דיבר עם החתול והארנב והעביר להם את המסר החשוב הזה ולבסוף הם חזרו להיות חברים. הם הלכו לישון בלילה, קמו ויצאו ביחד לטיול בירושלים, לעשות פיקניק. כשהם חזרו מהטיול, הם הלכו לבית-מלון לכמה ימים ונהנו מאוד. רון אמר לחתול ולארנב שהם יכולים לעשות מסיבת חברים ויהיה להם כיף. בסיום המסיבה, הם הלכו לישון. יום למחרת הייתה יום הולדת לחתול, הם חגגו לו וממש נהנו. כשנגמרה יום ההולדת, הם ניקו, סידרו והלכו לישון. רון התעורר ראשון ושם להם הפתעה מתחת לכרית. וכשהם קמו, הם ראו את ההפתעה שכתוב בה מכתב משמח עם מילים יפות. הם ממש שמחו כי חזרו להיות החברים הכי טובים שהיו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »