הילד שהציל את ארץ ישראל

הקדמה
שלום, לי קוראים דניאל ואני בן 15. 
השנה היא שנת 2201. 
בום! בום! בום!
נשמע קול חזק מרחוק. אלה היו טילים!
“אוי לא!” אמר מפקד הצבא בבהלה. “זה איראן!”
“לא יכול להיות,” אמר אחד הקצינים. “הרי הם נכנעו בסוף מלחמת חרבות ברזל.”
“זה נכון?” שאלו ראשי הצבא את המפקד.
״צבע אדום!” צעק המפקד, ואז הופעלה האזעקה.
“אוי לא!” אמר אבא שלי. “כולם להיכנס לממ”ד ומהר!״
“אבא?” שאלתי את אבי.
“כן, דניאל,” ענה לי.
״אני רוצה להילחם במלחמה הזאת. אפשר?” שאלתי אותו. 
אבא הסתכל עליי ואמר, “אם המלחמה הזאת תימשך עוד שלוש שנים, אז תוכל.” 
 
 שלוש שנים עברו. גדלתי, התגייסתי לצבא והפכתי לממציא נשקים עבור הצבא.
 
 חלק 2 
שלום, זה שוב אני, דניאל. אני עובד עכשיו על המצאה חדשה – ג’יפ ששורד כל דבר ביקום. הבעיה היא שעדיין לא הצלחתי למצוא או לייצר חומר חזק מספיק שיוכל לשרוד כל דבר.
 יום אחד, בזמן שעבדתי על ההמצאה שלי, קיבלתי שיחת וידאו מפתיעה. זה היה איתן, בן הדוד שלי מאמריקה. איתן הוא מומחה גדול לפיזיקה וכימיה, והוא תמיד היה החכם במשפחה. “שלום דניאל,” אמר איתן עם חיוך, “שמעתי שאתה עובד על המצאה חשובה לצבא. אולי אני יכול לעזור לך?”
“שלום איתן,” עניתי בהתרגשות, “אני מנסה לבנות ג’יפ ששורד כל דבר ביקום, אבל אין לי את החומר החזק שאני צריך.”
איתן הרים גבה. “חומר שלא קיים? אולי צריך למצוא אותו.”
“מה זאת אומרת?” שאלתי.
“אני בדיוק עובד על מחקר על חומרים נדירים. אולי אני אוכל לעזור לך לגלות חומר חדש.”
 
איתן הגיע לישראל תוך שבוע. הוא הביא איתו מעבדה ניידת מלאה בציוד שלא ראיתי בחיי. “בוא נתחיל,” אמר איתן.
עבדנו ימים ולילות. בדקנו מתכות, שילבנו חומרים שונים, ואפילו ניסינו חומרים שמצאנו במעמקי האדמה במדבר. אחרי שבועות של ניסויים, הצלחנו ליצור חומר חדש – קל כמו פלסטיק אבל חזק כמו יהלום.
“וואו!” אמרתי. “זה החומר שאנחנו צריכים לג’יפ.”
“הבעיה היא,” אמר איתן, “שנוכל לייצר ממנו רק מעט, לפחות בהתחלה.”
“זה מספיק,” אמרתי, “הג’יפ הזה יכול לשנות את הכל.”
הצבא אישר לנו להשתמש בג’יפ הראשון במשימה חשובה באזור מסוכן. הייתי כל כך לחוץ, אבל הג’יפ עמד בכל מבחן – טילים, יריות, ואפילו פצצות קטנות.
 
“עשינו את זה!” צעק איתן כשהמשימה הסתיימה.
מאז, איתן ואני הפכנו לצוות בלתי מנוצח. המצאנו עוד ועוד טכנולוגיות ששמרו על ישראל בטוחה. ואני, דניאל, ילד שחלם להציל את המדינה, הגשמתי את החלום שלי עם קצת עזרה ממשפחה.
 
עם ישראל חי!!! 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »