עולים לכיתה א

פעם היתה ילדה שעלתה לכיתה א’
שהיא דיברה ערבית והיא עלתה לבית-ספר
שדיברו בו עברית אולי רק ילד אחד דיבר גם ערבית ושהיא הגיעה לכיתה
שלה היא שאלה שאלות היא גם דיברה עם המורה שלה ואתם זוכרים
שאמרנו שהיא דיברה ערבית אז ילדים שמעו אותה
והם אמרו את זה למורה שלהם המורה שלהם אמרה להם
שהיא ילדה ממש טובה ובסוף אולי אתם תבינו את זה
הם המשיכו עד מחצית השנה עם דיבורים לא יפים ואחרי חצי שנה הכל השתנה…
ממש ברגע זה אתם תגלו מה היא עשתה. שכולם נהיו חברים שלה
אז היא עשתה: היא ראתה ילד שנפל. היא דיברה אליו ובמקרה
גם הוא ידע ערבית אז היא שאלה אותו מה קרה לו ותיזכרו רק היא יכולה לשאול
אותו מה קרה לו והוא ענה לה
ואמר לה שהוא נפל וקיבל מכה שהיא מאוד כואבת לו אז היא עזרה לו
וחלק מהכיתה שלה ראתה את זה ואמרה לשאר הילדים בכיתה
אז הם אמרו שהם ראו אותה עוזרת לילד גדול ממנה
וככה הם נהיו חברים שלה וגם היא חברה שלהם למרות שהם לא מדברים אותה שפה
וגם הם ראו שיש בה הרבה דברים טובים הדברים הטובים זה שהיא חמודה ויפה
וחכמה ויכולה ממש לעזור להם בהרבה דברים טובים ושהיא יכולה גם ללמד אותם
ופשוט הם לא גילו את זה כי הם לא התנהגו אליה יפה אז
הם פשוט לא גילו.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »