טיסה בחלל הביתה

יום אחד שכבתי במיטה וחשבתי איך לעוף. חשבתי שבשביל לעוף אני צריך להצמיח כנפיים, אז למחרת בבוקר התחלתי לבנות לי כנפיים. כשסיימתי הלכתי לעליית הגג ואז קפצתי וניסיתי לעוף אבל זה לא עבד, נפלתי על המזרונים שהכנתי לי לפני שניסיתי לעוף. אמרתי לעצמי, כדי לעוף אני צריך להיות ציפור, אז התחלתי להכין תחפושת של ציפור. שסיימתי עוד פעם הלכתי לעליית הגג וקפצתי. עדיין לא הצלחתי לעוף חשבתי לעצמי לעולם אני לא יצליח לעוף וסיפרתי את זה לאמא ואבא והם אמרו לי שאני יצליח בסוף אבל זה תהליך לדעת לעוף. אחרי שאמא ואבא אמרו לי את זה הבנתי שאני לא הצליח על ההתחלה. אז אני הרגשתי שאני לא יכול לוותר, כבר הגיע הערב ואני עוד פעם נשכבתי במיטה וחשבתי לעצמי: “אולי התשובה היא בחלומות” ובאותו לילה חלמתי על מטוסים. בבוקר חשבתי: “אולי כדי לעוף צריך משהו שיעזור לי לעוף כמו סילון וכנפיים חזקות” אז הלכתי לחנות וקניתי כנפיים וסילון. אחרי זה הרגשתי בתוך הלב שאני באמת באמת, הכי באמת יכול לעוף. אחרי זה עליתי בהתרגשות לעליית הגג וזה סוף סוף עבד. בהתחלה לא כל כך טוב אבל אחרי זה המראתי בשמיים כמו מטוס אמיתי. המשכתי לטוס יותר ויותר גבוה ואז שמתי לב שהגעתי לחלל, ראיתי חללית של חייזרים הם באו לכיווני ואז הסילון שלי הפסיק לפעול ונפלתי על החללית שלהם, דיברתי עם החייזר המפקד. קראו לו פוקי. הוא אמר לי שהם בדיוק טסים לירח. צעקתי חזק בכל החללית כי בני אדם לא נושמים על הירח ואז קרה לי נס. ראיתי שנפל על פתח האוורור את הבגדי חלל של אילן רמון. לבשתי אותם בזריזות והרגשתי שיש משהו בכיס. גיליתי שיש שם סידור שהיה כתוב עליו הסידור של אילן רמון. התפללתי תפילת הדרך בתקווה שיהיה לי טוב. ידעתי שאני יכול לעבור בחור הקסם ולחזור לכדור הארץ אבל רציתי לעשות הרפתקה בחלל לראות עם פלוטו הוא כוכב או מלא מטאורים. רציתי לבקר בכוכב הנוגה לבדוק תוך כמה שניות גלידה נמסה. אז יצאתי מהחללית וריחפתי בחלל. דילגתי ממטאור למטאור עד שחור שחור התקדם לכיווני. הרגשתי שכל הגוף שלי נמשך לעבר החור השחור. הוצאתי את הסידור מהכיס והתפללתי שמע ישראל בכל הכוונה וישר שסיימתי להתפלל החור השחור נעלם כאילו לא היה והבנתי שהשם איתי. ופתאום התחלתי להתגעגע הביתה. אז חיטטתי בכיסו השני של חליפת החלל של אילן רמון וראיתי שם משקפת שרואה למיליוני קילומטרים. הסתכלתי בה וראיתי מגלשה שמובילה ישר לחדר שלי, ראיתי שהיא מאוד קרובה אליי ואז הורדתי את המשקפת וראיתי שהיא כל כך רחוקה ממני. אבל כל כך רציתי כבר לחזור הביתה. תכננתי כבר את הדרך לרחף עד לשביל המטאורים. דילגתי בין מטאור למטאור עד שמטאור אחד התפוצץ ואני עפתי שתי קילומטרים לא יכולתי להמשיך שהיה חסר מטאור. ואז המטאורים התחילו לזוז התפללתי את כל הסידור ואחרי שסיימתי להתפלל המטאורים נעצרו במקום וזה עדיין היה רחוק מהמגלשה. הרגשתי שאני לעולם לא יגיע הביתה, התגעגעתי מאוד לאמא, לאבא וכל החברים בבית ספר. ופתאום בלי שניסיתי התחלתי עוד פעם לרחף. זה הביא אותי לכוכב הקור ביג’ה היה לי שם קפוא בכל זאת זה היה רק שלוש כוכבי לכת לחצות למגלשה. חציתי את כוכב מאדים, את כוכב ג’ינה ואת כוכב רון והגעתי ישר למגלשה. התגלשתי המון זמן עד שהגעתי לחדר שלי. נשכבתי במיטה ונרדמתי תוך שניה.