האוצר הסודי

לפני שאני מתחיל את הסיפור שלי אני רוצה לספר לכם מספר דברים. הסיפור הוא על חבורה אמיצה שהחלום שלה היה למצוא אוצר. בחבורה יש שלושה ילדים . לראשון קראו רון. רון היה אמיץ הוא היה המנהיג וכולם הלכו אחריו. לשני קראו דניאל, הוא היה חבר טוב וחזק. ולאחרון קראו יהל והוא היה חכם וטוב בחידות. ועכשיו אני רוצה להתחיל את הסיפור.
לפני המון שנים היו שלושה חברים שאהבו להיות בחוץ. כל יום הם יצאו החוצה למקום הקבוע שלהם. שם, הרחק מהיישוב, בין העצים, הייתה מערה עם הרבה סדקים שבה נפגשו ושיחקו מחבואים. יום אחד כשהחבורה נפגשה במקום הקבוע שלהם ושיחקו מחבואים, בסוף המשחק רון
הציע לחפש אוצר! יהל ודניאל הסכימו וישר התחילו לחפש. יהל חיפש בסדקים שבמערה. דניאל חיפש בכל מיני מחבואים, ורון חפר בורות וחיפש שם. פתאום יהל מצא ידית מברזל במערה וניסה לפתוח אותה. הוא לא הצליח והוא ניסה כל כך חזק עד שכאבה לו היד. ואז הוא החליט לקרוא לדניאל כי דניאל היה חזק. יהל הלך לדניאל ואמר לו, דניאל מצאתי ידית מוזרה וניסיתי לפתוח את הידית ולא הצלחתי לפתוח, אולי אתה תצליח? ודניאל ענה: אני אנסה, אולי אני אצליח. רון שמע את השיחה והיצטרף, בזמן הזה דניאל ניסה לפתוח את הידית ולא היצליח ובפעם השלישית הידית נשברה אבל, מגירה קטנה נפתחה ובמגירה היה דף עם קמטים מגולגל. רון לקח את הגליל ופתח אותו. יהל קצת פחד שאולי זה יהיה פצצה!? אבל דניאל ראה שזה רק קלף והרגיע אותו. ואז רון אמר: תיראו! מצאנו מפה שמובילה לאוצר! כולם התלהבו הרי הם חשבו שזה איזה סתם דף. ואז רון אמר: יאללה בואו נימצא את האוצר!
הם התחילו ישר לעקוב אחרי המפה. הם התחילו ללכת והינה הם רואים בדרך חומה ענקית. כשהתקרבו אל החומה, החומה פתאום דיברה אליהם ואמרה להם כך: אתם יכולים לעבור דרכי, רק אם תענו נכון על החידה שלי. רוצים שאני אספר את החידה שלי? יהל צעק כן, והחומה ענתה: פעם אחת היה צב, והיה לאריה יום הולדת. האריה הזמין את הצב והצב התחיל ללכת כי הצב הוא הולך לאט, נכון? כן אמרו החבורה בפה אחד. בסדר, אני ממשיכה את החידה שלי, אמרה החומה. כשהצב הגיע ליום הולדת אמרו לו שצריך להגיע עם טלפון והצב לא הגיע עם טלפון ומי שלא מגיע עם טלפון הורגים אותו ואם אתה רוצה להביא את הטלפון יש לכה דקה. איך הצב יכול להביא את הטלפון? שאלה החומה. השאלה הייתה קשה, אך יהל קפץ ואמר הוא יכנס לשריון שלו ויביא את הטלפון, נכון אמרה החומה ומיד היא שקעה לאדמה ונעלמה.
החבורה המשיכה לרוץ בהתלהבות לפי המפה לחפש את האוצר, ופתאום יהל נעלם. דניאל ורון התחילו לחפש ולקרוא בשמו אך לא מצאו אותו. פתאום הם שמעו קול חלש קורא “הצילו”, והם עקבו אחריו ככל שהתקרבו הם שמעו את הקול יותר ויותר. הם הגיעו לאמצע היער וראו בין העצים בור ענק ועמוק בפנים ראו את יהל צועק: כמה זמן לקח לכם למצוא אותי?? והם ענו: סליחה, לא שמענו אותך. רון הסתכל על המפה וצעק ליהל: אני לא מאמין, כאן צריך להיות האוצר, בזכותך נמצא אותו!. מייד רון מצא חבל וביקש מדניאל שיעזור לו לקשור את החבל לגזע העץ. הם קשרו ביחד את החבל ודניאל קשר חזק חזק. רון האמיץ ירד עם החבל וכשהגיע למטה שאל: על מה אתה יושב שם?, ויהל ענה: סתם אבן נוחה שמצאתי. הוא קם ורון מייד ניגש לאבן וזיהה איקס בצבע אדום מתחת לאבן. רון מייד קרא לדניאל: בוא, צריך מישהו חזק להזיז את האבן, ודניאל השתלשל במהירות לתוך הבור. ביחד עם הזיזו את האבן ומצאו מתחתיה את חפירה. הם חפרו מייד על האיקס ומצאו תיבת אוצר שהיו עליה תולעים ובוץ. דניאל ויהל נגעלו אבל רון מייד הרים את התיבה ועלה איתה למעלה. בואו כבר, צעק רון לחבריו ודניאל עזר ליהל לעלות כי כאבה לו היד מהנפילה לבור. דניאל עלה אחריו וכשהגיעו למעלה, רון אמר: בואו נלך חזרה לבית שלי! כשהגיעו לבית של רון לקחו את כלי העבודה של אבא ובחדר של רון ניסו לפתוח את התיבה. היא נפתחה בקלות ובפנים מצאו מטבעות זהב טהור ויהלומים. כעבור מספר שנים כשהיו גדולים, הפכו רון, דניאל ויהל למלכים והשתמשו בכסף כדי לעזור לעניים. וכך מסתיים הסיפור.