המתנה של לילי

בעיר אשדוד, גרה ילדה בשם לילי. יש לה שיער חום מתותל, ועיני שקד חומות.
הסיפור שלנו מתרחש בחופש הגדול.
לילי די שובבה, ולא כל-כך סומכים עליה, ואולי בגלל שהיא בת יחידה.
הנה דוגמה לזה:
״אמא! אמא!״ אמרה לילי.
״מה?״ שאלה אמא.
״אנחנו יכולות ללכת לבית של סבא וסבתא?״
״כן, למה את שואלת?״ הסתקרנה אמא.
״כי סבתא עדיין לא הביאה לי את המתנה שלי ליום ההולדת שלי״ אמרה לילי.
״טוב,״ ענתה אמא, והתחילה לצאת מהבית.
״יש! יש! יש!״ קראה בשמחה לילי,״תודה אימוש״
לאחר זמן קצר הן הגיעו לבית הגדול של סבתא, ודפקו בדלת, ״תוק תוק תוק״
״מי זה?״ אמרה סבתא.
״זה אנחנו, סבתא״ ענתה לילי בהתרגשות.
״תיכנסו, תיכנסו״ הזמינה אותן סבתא בשמחה.
״שלום סבתא!״ אמרה לילי, לאחר שנכנסה לבית.
״שלום לילי!״ ענתה סבתא בחיוך, ״מה קרה? מדוע הגעתן?״
לילי קיפצצה בנהתלהבות, ״כי לא הבאת לי את המתנה ליום הולדת שלי״.
״אה, כן כן, כמעט שכחתי״ אמרה סבתא.
״מה זאת אומרת ׳כמעט שכחתי׳?״ כעסה לילי.
״לא, לא, אני לא התכוונתי לזה,״ התנצלה סבתא, ״אני התכוונתי לזה שלא ידעתי
האם לתת לך השנה הזאת, הבנת לילוש?״.
״לא הבנתי״ ענתה לילי, מבולבלת.
״כלומר, האם זה מתאים לגיל שלך, את רק בת תשע, והמתנה הזאת דורשת הרבה
מאוד אחריות.״ אמרה סבתא בכובד ראש.
״טוב,״ הנהנה לילי, ״עכשיו הבנתי את כל מה שאמרת לי.״
״את חושבת שאת מספיק אחראית, בוגרת וגדולה עכשיו?״ שאלה אמא את לילי.
״ברור! אני מספיק בוגרת ואחראית״ ענתה לילי בהחלטיות.
סבתא לא הייתה משוכנעת ״את בטוחה, לילי?״
״כן, בטוחה במאה אחוז״ אמרה לילי.
״אני לא חושבת שאת כזאת אחראית״ אמרה אמא של לילי.
״אבל אמא!״ אמרה לילי בעקשנות, ״אני אצליח לשמור על זה, או לפחות לראות את
זה פעם אחת!״.
״אני מפחדת שאם תראי את זה, את תתעצבי מזה שלא תוכלי לקחת את זה״ אמרה
סבתא בעצב.
״חבל,״ התאכזבה לילי, ״אני ממש רציתי לראות, או לדעת מה זה״
״תראי לילי,״ אמרה אמא, ״אני באמת מצטערת בשבילך, אבל זה דבר מאוד מאוד
יקר לי ולסבתא שלך, וגם ככה זה חפץ נדיר שעולה הרבה כסף, אז את לא יכולה
לקבל את זה בינתיים״.
״אבל למה?״ שאלה לילי.
״כי את צריכה להיות יותר אחראית, ולא רק לרצות עוד דברים בלי לשמור עליהם״
״אז מתי אני יכולה לקבל אותה?״
״אולי כשתהיי מספיק בוגרת״ אמרה אמא.
״אבל איך??״ נלחצה לילי.
״את זה את צריכה למצוא לבד״ ענתה אמא במסתוריות.
הן נשארו עוד קצת בבית של סבתא, ולקראת הערב הן חזרו הבייתה.
לילי נכנסה לחדר שלה, ושאלה את עצמה ׳מה אני יכולה לעשות כדי להוכיח שאני
אחראית?׳. היא התכוננה לשינה, ונכנסה למיטה.
בזמן שהיא נסתה להרדם, הבזיק במוחה רעיון…
למחרת בבוקר, לילי ספרה לאמה על הרעיון שלה.
״הרעיון שלי הוא כזה; את תעשי טבלה , וכל פעם שאני אהיה אחראית על משהו, את
תסמני בה, וכשנגיע למאה סימונים, אני אוכל לקבל את המתנה!״
״זה רעיון טוב מאוד לילי!״ התפעלה אמא.
וכך היה, עד שהיא הגיעה למאה סימונים.
ואז הן הלכו לסבתא, וסבתא הביאה לה את המתנה שלה.
ומה היתה מתנה?
קופסא, שבתוכה מלא סוגי תכשיטים מזהב טהור.
והתכשיט הכי יקר בקופסא היה טבעת נישואים של סבתא וסבא שלה.