שלום קוראים לי יעלה, אני בת 9 אני גרה בירוחם ואני אוהבת לשחק עם חברות שלי.
קוראים להם רחל, דנה וכרמל.
רוב הפעמים כרמל עם החברות האחרות שלה.
היום אני אספר לכם על החברות שלי.
טוב בוא נתחיל:
בתחילת השנה הגיעה ילדה חדשה לכיתה וכרמל התחברה אליה ועזבה את החבורה.
בדיוק באותו הזמן התחילה עונת הקלפים, אני לא ממש אוהבת קלפים.
אבל רחל התחברה לקלפים וגם היא עזבה את החבורה לטובת הקלפים.
עכשיו נשארנו רק אני ודנה וכבר לא היינו חבורה.
זה מאוד העציב אותי כי היינו חבורה ששיחקנו יחד במשחקים ועכשיו החבורה התפרקה.
המשכתי לשחק רק עם דנה.
יום אחד דנה ואני טיילנו ברחבי בית הספר ופגשנו מישהי והיא הביאה לנו קלף היא שכנעה אותנו שקלפים זה טוב ומגניב, והראתה לנו עוד הרבה קלפים שלה,
דנה השתכנעה והתחילה גם היא לשחק בקלפים.
בקיצור, אני היחידה שנשארתי מכל החבורה הגדולה, זה היה משעמם הסתכלתי על הילדים משחקים קלפים, אבל אני לא אוהבת קלפים אפשר להגיד שאני אפילו שונאת קלפים,
אז לא השתתפתי.
כמה ימים לאחר מכן, התקיים בבית הספר מירוץ שליחים, הבנים של הכיתה שלנו ניצחו והגיעו למקום הראשון והבנות הגיעו למקום האחרון, בדיוק באותו היום הבאתי חוברת מנדלות וחשבתי אולי רחל תרצה לצייר איתי בחוברת, אבל היא לא רצתה.
לכרמל היה מצב רוח לא כל כך טוב כי הפסדנו במירוץ השליחים היא ראתה אותי מוציאה את החוברת מנדלות ומציעה לרחל ורצתה לצייר גם, שמחתי מאוד כי אחרי הרבה הפסקות בהם הייתי לבד, יש חברה שרוצה לשחק איתי.
לדנה יש כמה חברות מכיתה ד/3 אה נכון שכחתי להגיד לכם אני מכיתה ד/2
רוב הפעמים בפעולות של בני עקיבא היא משחקת איתם ולא איתי וזה המקום היחיד שהיא לא משחקת בקלפים.
אתם יודעים מה זה בני עקיבא?
טוב אז אם אתם לא יודעים אני אסביר לכם:
זה סוג של תנועת נוער בכל רחבי הארץ ובירוחם, יש בה דברים מאוד מהנים, אנחנו עושים כיף חיים,
ממליצה לכם להיות בבני עקיבא של ירוחם.
בירוחם יש 2 סניפי בני עקיבא אחד קוראים לו נווה נוף, ולשני קוראים בר כוכבא.
אני בסניף בר כוכבא וזה הסניף הכי טוב.
לא כל כך אכפת לי שדנה משחקת בבני עקיבא עם חברות אחרות, אני משחקת חברות אחרות עם כרמל ועם המדריכות בד”כ.
הבנים של הכיתה שלי מנסים עכשיו להחליף לעונת הגולות ולסיים את עונת הקלפים ואני מקווה שהחברות שלי יחזרו לשחק איתי ולא ישחקו כל היום בקלפים המשעממים.
כשכתבתי את הסיפור דנה ורחל כבר יותר התחברו אלי ראו איך קשה לי שהם כל הזמן בקלפים.
ועכשיו כבר נגמרה עונת הקלפים ואני איתם והכל שוב חזר להיות בסדר,
חזרנו להיות חבורה, אבל עדיין יש קצת מריבות אבל ברור שזה עדיף מהמצב הקודם.
לסיכום:
אפשר להעסיק את עצמך גם כשאתה לבד ולחכות בסבלנות.
בסופו של דבר הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.
כמו שאצלנו הסתדר, בהתחלה לא היה נעים, הייתי לבד ולא ידעתי מה יהיה,
אבל חיכיתי בסבלנות, הצעתי להם לצייר איתי בחוברת, הם הסכימו, עונת הקלפים נגמרה והם חזרו לשחק איתי וזה היה ממש כיף,
ובסוף חזרנו להיות חבורה.
אני מקווה שזה לא יחזור, אבל אם זה יחזור אני יודעת שאם אני אחכה בסבלנות אז הכל יסתדר כמו פעם שעברה.
