” אמא, אמא…” פרצה ישראלה נרגשת לביתה, נרשמתי לתחרות השנתית.
“איזו תחרות?” שאלה אמא בחיוך..
“בניית סביבונים” השיבה ישראלה.. “איזה יופי” השיבה אמא בהתרגשות,
“תתחילי לחשוב על רעיונות מקוריים לבניית הסביבון ונצא לקנות חומרים לבניית הסביבון.”
“אמא,… רגע” אמרה ישראלה בחשש…
“ומה אם לא אזכה?” “למה את חושבת ככה? אמרה אמא- תאמיני בעצמך!”
“את מוכשרת ויצירתית העיקר שתהני מהחוויה, גם אם לא תזכי, זה בסדר “
“בנתיים חשבי על רעיונות לסביבון יצירתי ומשם נתקדם” אמרה אמא.
בלילה לא הצליחה ישראלה להירדם כל הלילה היא לא הפסיקה לחשוב
איך יגיבו הבנות בכיתה על הסביבון, האם יצחקו על היצירה שלה? האם תהיה משהי שתפרגן לה? היא לא הצליחה להפסיק לחשוב ולהוריד את החששות שהיו לה.
למחרת בבוקר הגיעה ישראלה נרגשת לכיתה, היא שיתפה את חברותיה שהיא נרשמה לתחרות הגדולה של הסביבונים, וחברותיה פרגנו לה וליאת החברה שלה אמרה שהיא גם נרשמה לתחרות וכבר התחילה במלאכה.
אחר הצהריים יצאו אמא וישראלה לקנות חומרים, ההתרגשות הייתה גדולה, בחנות היה מבחר עצום של חומרי יצירה וישראלה לא ידעה במה לבחור. אמא הציעה לה להיות ממוקדת שלא תלך לאיבוד מהמבחר.
השתיים בחרו חומרים וחזרו לביתם מרוצות.
שלושה ימים עסקו אמא וישראלה במלאכת הסביבון, חשבו איך לקשט ולהכין סביבון מיוחד,הייתה חגיגה גדולה בביתם סביב התחרות.
במהלך כל השבוע בבית הספר הבנות שיתפו את התקדמותן ביצירות, הן נהנו מהחוויה והשיתוף ביניהן.
ימים אחדים לקראת התחרות הגדולה, ישראלה סיימה להכין את הסביבון המיוחל, בדיוק כמו שהיא ציפתה כך הוא יצא. התוצאה הייתה מרהיבה במיוחד.
“סביבון הניצחון” כך החלטתי לקרוא לו, לא סתם סביבון, סביבון מאוד סימלי, עם סמלי צבא השונים,חשבתי על הרעיון הזה כי אנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, בה החיילים שלנו נלחמים על המולדת וזו הזדמנות נהדרת לחזק לפרגן ולהציג אותם גם בבית הספר.
ההתרגשות הייתה גדולה הבנות בכיתה לא הפסיקו לדבר על היום הגדול מחר, הן צחקקו בניהן מהתרגשות, כל אחת הייתה בטוחה כי היא זו שזוכה.
בערב היא לא הפסיקה לחשוב על מחר…
במהלך המקלחת זמזמה ישראל שירי חנוכה וחשבה לעצמה “כבר אסיים ואקח את הסביבון שינוח לצידי על השידה”.
כאשר סיימה להתקלח נגשה לפינת האוכל, בציפייה גדולה לקחת את הסביבון ומישום מה הסביבון איננו…!
ישראלה קראה בבהלה גדולה “אמא היכן הוא?”, “היכן סביבון
הנצחון?” “הוא נעלם..”
“אמאאא”,
שרית, אמא של ישראלה הגיעה מחדר השינה ולא הבינה על מה המהומה, “הסביבון נעלם” פרצה ישראלה בבכי
“אל תדאגי בתי, הנחתי אותו כבר ברכב, מחר נוכל לקחת אותו לבית הספר. שם הוא יישמר עד לבוקר”.
ישראלה נשמה לרווחה, הייתה לה הקלה ענקית, היא חזרה לחדרה חייכה נרגשת ושמחה.
יום התחרות הגיע, כולן התרגשו ולאחר התפילה התאספו כל תלמידי בית הספר לתחרות המיוחלת. כולן הגיעו עם היצירות וגם ישראלה אחזה בסביבון בסיפוק והניחה אותו לצד היצירות של שאר המשתתפים.
חבר השופטים גם הוא התכנס, “במי נבחר?” שאלה אחת השופטות. ההתלבטות הייתה קשה מהקהל נשמעו קריאות עידוד .והתרגשות הייתה עצומה, הגיע הרגע להכרזה, השופטים נעמדו והכריזו על הזוכה הלא היא …..ישראלה שהשקיעה והיתאמצה,חשבה על סביבון סימלי המסמל את החיילים שנלחמים למעננו, ישראלה הייתה מאושרת מהמעמד כולם מחאו לה כפיים היא הגיעה לבמה וקיבלה את הפרס הנכסף…
ישראלה חכתה כל היום לחזור הביתה ולשתף את משפחתה בזכייה ,
ללא ספק אמא צדקה כשאמרה לי “תמיד להאמין בעצמך, להשקיע והכול יבוא…”
סוף טוב הכול טוב
