האוצר האבוד
פעם היה ילד בשם רובי. רובי ממש אהב הרפתקאות. יום אחד הגיע לידיו של רובי שמועה שיש אוצר אבוד. רובי כינס בלילה את כל החבורה שלו וסיפר לכולם שהגיע לידיו שמועה שיש אוצר אבוד ושהוא ממש רוצה למצוא אותו.
כולם ביחד חיפשו רמז או כל דבר שיקרב אותם לאוצר, לאחר המון חיפושים כולם כבר התייאשו חוץ מרובי. לקראת הערב רובי צעק: “הנה מצאתי!” כל החבורה באו לראות, ומה הם רואים? מפה ישנה! הם כבר ידעו – זאת הדרך לאוצר.
עלה הבוקר והם אכלו ארוחת בוקר והחלו לחפש את האוצר. כל אחד מהילדים לקח את התיקים הכי גדולים שהוא מצא והכניס לתיקים מלא אוכל וציוד: חבלים, פנסים וכל מיני דברים שצריך למסע שכזה.
השעה כבר הייתה 12:00 והם ידעו שאם יצאו עכשיו לחפש את האוצר, יהיה להם הרבה יותר קשה כי בעוד כמה שעות יחשיך. ביחד הם החליטו שיצאו מחר לפנות בוקר. כל אחד התפנה לעיסוקיו, והם קבעו שמחר ב5:00 לפנות בוקר יפגשו במקום הסודי שלהם.
הם התחילו ללכת אל תוך היער האפל ולמרות שהיה אור בחוץ. ברגע שהם נכנסו ליער הכול היה חשוך יותר ואפל. הם התקדמו בצעדים קטנים. פתאום נדב צעק: “היזהרו!” כולם הסתכלו וראו צוק שנראה שהנפילה משם לא כל כך נעימה, בלשון המעטה.
היה שם המון בולי עץ גבוהים ממש, והם כבר הבינו שצריך לקפוץ מעמוד אחד לשני ורק ככה להגיע לצד השני, אבל כמעט לא הצליחו לראות את הסוף של המכשול. לא הייתה להם ברירה אחרת – כולם התחילו לקפוץ מעמוד לעמוד. בערך באמצע היער, נדב קפץ לעמוד שהיה קצת רחוק מטווח הקפיצה שלו. הוא התחיל ליפול, ואז הוא הרגיש שמישהו תופס לו את היד ומושך אותו למעלה. נדב הרים את הראש למעלה וראה את דוד עוזר לו. הוא חייך לעברו, ואז רובי צעק: “בואו, נשאר ממש קצת בכדי להגיע לצד השני של היער!”
לאחר מספר שעות, הם התנשפו על אדמת היער, שתו מים, ואז יונתן אומר “וואו זה היה קשה!” הם לא יכלו להמשיך כי כבר ירד הלילה והם היו ממש עייפים.
הם התחילו לבנות את האוהלים שלהם כדי ללכת לשון. בבוקר כולם כבר היו ערים הם פרקו את האוהלים העמיסו תיקים על הגב ויצאו לדרך, התחלו להתקדם לביצה הטובענית. לאחר שעה של הליכה קשה, הם הגיעו לביצה. כמו ביער גם הפעם לא היה להם אף ברירה אחרת אלה ללכת דרך הביצה. הם חשבו במשך מלא זמן איך הם יעברו את הביצה ואז רובי צעק: “אה, יש לי רעיון! אתם רואים את הסלעים הגדולים האלה” הצביע רובי על ערמת הסלעים שעמדה בצד. כולם כבר הבינו את הרמז והתחילו לגלגל את הסלעים אל הביצה כשכל הביצה התכסתה הם החלו לדרוך על הסלעים עד שהגיעו לאמצע הביצה ועצרו לנוח על הסלעים.
לאחר כמה דקות של מנוחה הם המשיכו במסע. לקח להם שעות רבות להגיע לאמצע הביצה ותוך כמה שעות הם הצליחו להגיע לסוף של הביצה. הם התקדמו כמה צעדים וראו את האוצר!
לקח להם שלושה ימים מסע החזרה אל הכפר. כשהגיעו כולם חיכו לבואם בצפייה רבה ובאהדה. מחאו להם כפיים ועודדו אותם
החברו פתחה את תיבת האוצר. וגילו שם מלא אוצרות יקרים ושווים ממש
