יומנו של אראל

יומנו של אראל

מהעבר

המבוגרים תמיד מדברים על “הימים הטובים” ועל שהכול  היה יותר טוב בעבר בגילם.

אני חושב שהם פשוט מקנאים בדור שלנו .יש טכנולוגיה משוכללת כזאת ועוד דברים

שלא היו להם .

אבל תאמינו לי, אני בטוח שאם היו  לי ילדים משלי, אני אהיה הורה בדיוק כמו ההורים

שלי.

אמא תמיד אומרת שכשהיא הייתה צעירה היה נהדר , כי כל מי שגר בעיירה הכיר

את כולם ,וזה כמו משפחה ענקית .

אבל לי אבל לי זה לא נראה לי שזה כזה מעולה .אני אוהב את האישיות שלי, אני לא רוצה שכולם ידוע

מי אני .

אמא אומרת שהבעיה של החברה שלי בימנו היא שכולם רק על המסכים,

ואף לא מנסה להכיר חברים .

אני ממש לא מסכים עם אמא בענין הזה.

אני אישית חושב שקצת הפרדה היא משוהו  טוב .

בזמן האחרון אמא מסתובבת בעיר עצובה שאומרת לאנשים לעזוב את המסכים שלהם לעשרים וארבע שעות ביממה .

אמא צריכה 100 חתימות כדי שתוכל להגיש לעירייה , אבל אמא מתקשה

להחתים מאה אנשים.

אני מקווה שהיא תעזוב את הרעיון הזה כי זה ממש לעמיד פנים שאנחנו

לא מכירים אותה .

אני ממש לא מבין למה אמא חושבת שאנחנו צריכים להאמיד פנים

שאנחנו לא מכירים אותה .

אם תחשבו על זה, בצילומים מהעבר בשחור לבן אף פעם לא רואים  מישהו מחייך.

בימים ההם היו הרבה יותר חזקים מהדור שלנו.

אני בטוח שפעם אבות אבותינו  היו עצובים לגלות מה יצה ממנו.

נעשינו מפונקים כל כך, שבקרוב יקנו לנו רובוטים שמאכילים אותנו .

 האמת, שניראה לי שעוד 1000 שנים לא יהיה לאנשים עמוד שדרה בכלל.

יש בני אדם שמתלוננים שכל הטכנולוגיה הזאת ריככה אותנו. אבל אם אתם שואלים אותי, אני חושב שזה משהו  טוב .

בימנו יש כל מיני דברים שמשפרים את החיים של בני האדם..

לדוגמה: ממתקים ועוד

טוב אני מקווה שנהנתם מהסיפור.

הסוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »