הילד ההוא

זהו סיפור על  ניב שהילדים  בכיתה קראו לו: ”הילד ההוא” רק בגלל שלא היה חברותי באותו זמן,  לא היו לו חברים אבל… יודעים מה תשמעו את הסיפור מהתחלה. “אימא, איפה אבא?”  שאל ניב, ואימו ענתה: “אבא בצבא -במילואים” “ומתי הוא חוזר?” שאל ניב, “לא היום מותק” השיבה  אימו, ניב היה מבואס מפני שאבא שלו לא יגיע בזמן הקרוב. ניב הגיע לבית הספר שם שמע את המורה אומרת להגיד להורים שמחר יש אסיפת הורים. לאחר השיעור בהפסקה התנהלה השיחה הבאה בין ניב לדוד חברו לכיתה:

דוד:” היי ניב – אבא שלי בא לאסיפת הורים. אבא שלך גם בא?… אה נכון, אבא שלך בצבא, כמה חבל, רוצה לבכות? אוי.. ניב הקטן רוצה את אבא”, ילדים שעמדו בצד צחקו.

ניב: “עדיף שלא תדבר על אבא שלי אם אתה לא רוצה לבכות”.

דוד: “למה? מה תעשה? תרביץ לי?”

 ניב: “רוצה לבדוק?”  

דוד: “האמת שלא”.

ניב: יופי!” תשמע דוד, המשיך ניב, “זה לא כל כך נעים לי שאתה צוחק על כך שאבא שלי בצבא, תדע לך שאבא שלי גיבור הואר שומר עלינו, גם עליך, הוא לוחם במלחמה הקשה בעזה, אני לא חושב שזו סיבה ללגלג עלי. להיפך! אתה צריך להעריך את זה”.

דוד היה מופתע מהדברים של ניב, הוא חשב קצת ואז אמר: “ניב , האמת? אתה כל כך צודק! סליחה! באמת שלא הייתי צריך לדבר אליך כך”. מאותה שיחה,  משהו השתנה בחברות שלהם, הוא נהיה אחר, טוב יותר, מכבד יותר.                                     

למחרת, באסיפת ההורים, התנהלה שיחה עם אמו של ניב המורה אמרה שניב הוא ילד שקט וטוב בלימודים, אבל קשה לו להתחבר לחברים. הוא מופנם ולא משתף פעולה עם חבריו לכיתה, אמו הבינה שזה בגלל חסרונו של אביו בשגרת יומו. יום לאחר האסיפה, קראה אמו של ניב לניב, “בוקר טוב ניב”, פנתה אליו, “בוקר טוב אימא, מה קרה שאת שמחה, מה? אבא חזר?” “לא” היא השיבה, אבל מצפה לך הפתעה כשתחזור מבית הספר היום.                                                          

ניב חזר מבית הספר. אמו שאלה אותו: “ניב,  איך היה בבית ספר היום?” אבל לניב היה חשוב רק דבר אחד- ההפתעה שדיברה עליה אימו בבוקר. הוא היה ממש סקרן. ההפתעה תגיע בשעה 17:00, הבטיחה לו אימו. “ניב! צא מהחדר! ההפתעה כאן”, קראה לו אמו. ניב רץ לסלון ושאל:”למה יש חורים בקופסת ההפתעה?”  “תפתח ותדע למה” ניב פתח במהירות את הקופסה ולהפתעתו הרבה ראה גור כלבים, “וואו! , אימא ,של מי זה?” שאל בהתרגשות. “זה מעכשיו שלך”, ענתה אמא. “ואיך תקרא לו?” שאלה, אקרא לו צה”ל , ככה תמיד אזכור את אבא שנמצא בצבא. כעבור ארבעה חודשים ניב חזר מבית הספר וראה את אימו עצובה ממש. “מה קרה אימא ,למה את עצובה?” ובבכי קורע לב היא אמרה לו:”  ניב שלי,  אבא שלך …הוא… הוא… לא יבוא”, “מה זאת אומרת -לא יבוא?” שאל ניב בחשש, “הוא נהרג במלחמה הארורה הזו”, ניב השתתק, הוא היה בהלם. הדבר היחיד שקצת ניחם אותו, שקצת עודד אותו בזמנים שנפל לעצבות נוראית היה כלבו, צה”ל, שליווה אותו שנים רבות גם אחרי מות אביו, הוא היה ממש “קרש הצלה” עבורו.                   

זכרו, כי  כלב או חיית מחמד אחרת יכולה  לעזור בקשיים רגשיים, בעיות בבית ספר, בעיות חברתיות ואפילו פרידה ממישהו קרוב.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »