הילדה שהלכה לאיבוד

פעם אחת היית ילדה שקראו לה אביגיל

אביגיל הייתה ילדה בודדה ולא היו לה חברות. היא יצאה בחוץ לשחק והייתה לבד, היא הייתה מאוד עצובה והתחילה לבכות. היא חשבה :”אולי אני אלך לחפש לי חברות חדשות” ויצאה רחוק מהבית אבל היא לא מצאה אף אחד כדי לשחק איתה. היא יצאה מאוד רחוק מהבית שלה והלכה לאיבוד. אביגיל מאוד פחדה כי גם הלילה התחיל ונהיה חושך, היא התחילה לבכות עוד יותר.

לבד ביער בלילה אביגיל בכתה הרבה. פתאום ראתה אביגיל זאב, זאב מאוד גדול ומפחיד שמתקרב אליה היא חשבה שהוא רוצה לאכול אותה והמשיכה לבכות עוד יותר.

הזאב יתקרב אליה עד שהזאב הגיע ממש קרוב לאביגיל והוא אמר לה: “תפסיקי לבכות אני לא רוצה לאכול אותך” אביגיל אמרה לאב: “באמת? אם אתה לא רוצה לאכול אותי אולי תרצה להיות חבר שלי? אין לי חברות הלכתי לאיבוד ואני לא יודעת איך לחזור הביתה”. ”אני אעזור לך ואני רוצה להיות חבר שלך” אמר לה הזאב.

אביגיל מאוד שמחה כי בדרך כלל כל הילדים מפחדים מהזאב והיא כבר לא מפחדת ממנו והוא גם נהיה חבר שלה. הזאב גם מאוד שמח כי גם הוא חיפש חברים שישחקו איתו אבל כולם מפחדים מזאב. הוא עזר לאביגיל למצוא את הדרך חזרה הביתה ובא לבקר אותה כל יום לשחק איתה והם נהיו חברים טובים אחת ולתמיד ואביגיל יכלה לשחק בחוץ בלי לפחד.

סוף הסיפור