כבכל שנה אמא אורזת את כל הפקלאות ,
מלא אוכל וחטיפים ,ציוד לקמפינג שקי שינה .
ואחרי שסיימנו לריב מי ישב ברכב ואיפה
התחלנו את הנסיעה לטיול קמפינג בכינרת.
הנסיעה הייתה ארוכה ומתישה אך לאחר תפילת הדרך
שמענו מוזיקה ושירים ושמחנו וצחקנו.
וחשבתי לעצמי,
האם יהיה כיף כשנגיע לכינרת?
כשהגענו לבית שאן עשינו הפסקת גלידות בגלידות פלדמן ,
לא ידעתי איזה גלידה לבחור,
אז בחרתי קרנץ’ ואחים שלי בחרו כמוני.
המשכנו לכנרת לחוף גולן הגענו לחוף
אבא ואמא בנו את האוהל.
ואני ואחים שלי שחינו ושיחקנו בים
והרגשנו כמו בבית מלון.
אנו משחקים בים ואני אוהב לצלול עם מסכת צלילה
ולחפש אוצרות בקרקעית הכינרת.
אנו מבחינים באחים ממשפחה אחת
שנכנסים לכינרת לשחות איתנו.
שחינו לידם והם סיפרו לנו שהם הגיעו מגוש עציון,
ללא הורים שלהם.
לפתע יוצא האח הגדול מהים ומפשפש במכנסיו
ולא מוצא את מפתחות הרכב.
האח דאג מאוד,
התחלנו בחיפושים קדחתניים במעמקי הכינרת.
אני כאמור אוהב למצוא אוצרות ,
ויש לי הזדמנות למצוא את המפתחות למשפחה החמודה,
שהפכו להיות חברים שלנו.
אך כבר החשיך ולא מצאנו את המפתח.
לפני שנרדמתי אמרתי לי אני חייב למצוא את המפתח.
לאחר לילה ארוך בו נעקצתי ע”י אינספור יתושים וזבובים,
החלטתי לקום לשחיית בוקר (לאחר מודה אני).
בבוקר השמש החמה זרחה והכינרת הייתה כמו פלטה חלקה,
אלי הצטרפו המסכה והשנורקל.
עכשיו היה הרבה יותר קל למצוא את המפתח.
צללתי הלוך ושוב לחפש את המפתח ואוצרות נוספים,
מוציא את הראש מהמים נושם אויר צח וחוזר לצלול
המים כחולים וירוקים ודגי האמנון מלטפים את רגלי.
פתאום באחת הצלילות ראיתי מפתח מנצנץ הרמתי אותו ויצאתי בצהלה וסיפוק אדיר.
אמרתי לאמא שלי: ” אמא מצאתי את המפתח”
והיא ענתה לי: ” כל הכבוד!! אלוף שלי!”
“עכשיו תחכה שאבא יחזור.:
חשבתי לי , איך הם ישמחו.
אבא חזר מהתפילה
עכשיו נשאר לחפש את המשפחה החמודה.
התחלנו לחפש בין האוהלים את המשפחה,
מצאנו אותם
והם כל כך התרגשו ועשו לנו טקס של תודות ובירכו אותנו
ואמרו : “מגלגלין זכות ע”י זכאי.”
ואמא שלהם שהספיקה כבר להגיע,
פינקה אותנו בקרטיבים שווים.
