אני לא האמנתי שאני העוזרת הראשית של הרב הרצוג זצ”ל .
“ווה איזה כבוד יש לי” אמרתי לעצמי.
ידעתי שבעוד כמה שעות אמורים להגיע אלנו שתי ילדים, שקשה להבדיל בניהם.
בשעה 3 התארגנתי ויצאתי, לכיוון ביתו של הרב הרצוג זצ”ל.
“הילדים אמורים להגיע עוד 15 דקות” מלמלתי לעצמי . באותו הזמן שחיכינו לילדים
דיברתי עם הרב הרצוג זצ”ל, “איך נדע מי הוא יהודי?” ישבנו וחשבנו.
אחרי שדיברתי קצת עם הרב הרצוג, הילדים הגיעו. התחלנו בשאלה איך קוראים
להם, הם ענו שלאחד קוראים שמואל ולאחד אלכס הם היו בני 3 וממש דומים.
היה קשה לדעת מי הילד היהודי? לא ידענו מה להחליט.
הרב הרצוג אמר” שנראה מי יודע את שמע ישראל”. התלבטתי, כי מצד אחד זה טוב –
כי זה פסוק שיהודים מכירים, אבל מצד שני חשבתי שכדאי להתחיל בשאלות כלליות.
אני והרב הרצוג התחלנו לשאול אותם שאלות כלליות,
השאלה הראשונה היתה – איך קוראים להורים שלכם?
שמואל ענה: יוסי ורונית ואלכס ענ ה: בוריס וברינה.
המשכנו לשאול אותם שאלות ובסוף הגענו לשאלה האחרונה ,
לאיזה ארץ הם שייכים? חשבנו שהם ידעו את התשובה לשאלה הזאת וגילנו שלא
שהם לא ידעו את התשובה, של השאלה הזאת היינו מאוד מופתעים.
איזה עוד שאלות אפשר לשאול אותם? שאלתי את הרב הרצוג זצ”ל.
הרב הרצוג זצ”ל חשב וחשב ולבסוף אמר: אין ברירה צריך לבדוק אם הם מכירים את
הפסוק : “שמע ישראל… “אמרתי לרב הרצוג זצ”ל שהוא צודק.
ואז הרב הרצוג זצ”ל צעק את הפסוק “שמע ישראל”…
פתאום ראו משהו בעיניים של שמואל, שהן מכיר ות את הפסוק. ואמר: אני יודע! “
שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד”.
ואז אני והרב הרצוג זצ”ל אמרנו א חד לשני ששמואל הוא יהודי.
ואחרי כמה חודשים גילנו שאלכס היה רוסי.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי