לפני הרבה מאוד שנים, בממלכה רחוקה הייתה טירה שבה גר מלך, שהיה לבד, בודד מאוד בטירה הישנה והחשוכה ההיא.
כשהמלך היה ילד בן 7 הוא גר עם משפחתו ועם אזרחים נוספים בטירה, אז הייתה מלחמה בין ארצו למדינה אחרת, שני המלכים נלחמו זה בזה במשך תקופה ואז ארצו הפסידו במלחמה וכל העיירה הוגלתה, חלקם נחטפו, אחרים נרצחו וכמה אחרים (שהיו מעטים מאוד) ברחו.
לרוע המזל, כל משפחתו של המלך וממלכתו נרצחו והמלך, בהיותו ילד, היה היחיד שהצליח להימלט, להסתתר ולהציל את עצמו ונותר בטירה לבדו.
המלך מעולם לא יצא מחדרו ובצורה מאוד מאוד מוזרה ומוזרה תמיד עמדה יונה בחלון חדרו ונתנה לו אוכל ומים.
המלך לא ידע מה הוא עושה שם, הוא רק ידע שהמקום הבודד הזה הוא ביתו.
יום אחד, המלך התעורר, אכל ארוחת בוקר והרגיש קצת משועמם.
הוא חשב:
“הלוואי ויכולתי להיות שם בחוץ עם הצמחים והחיות…” – עלה בדעתו לפתע רעיון נהדר – “אני יכול לצאת דרך הדלת הגדולה שיש לטירה הזאת!”
הוא יצא מחדרו מתחת למדרגות, פתח את הדלת ו…הוא היה בחוץ! המלך הרגיש מאוד נרגש ושמח מאוד כי הוא כבר לא יהיה סגור ובודד בטירה. הוא ראה פרפר ורץ אחריו כאילו היה ילד. ואז הוא ראה כמה פרחים טורפים, כשהוא סקרן, הוא נגע בהם, ואז הוא נאלץ להילחם כדי להימלט מהצמח, שלא רצה לשחרר אותו כמה דקות לאחר ההליכה, הוא הבין שהוא מאוד מאוד רחוק מהטירה. הוא הביט לאחור ואמר:
“לעולם לא אחזור שוב!”
המלך החל ללכת ברוגע ביער ולפתע שמע רעש מוזר, הוא התחיל להתקרב יותר ויותר כדי להבין מאיפה זה בא. הוא המשיך ללכת מבוהל וחשדן ושמע קולות של סוס וראה סוס פצוע, שוכב על הקרקע. הוא ניגש אל הסוס וראה שיש לו רגל פצועה, הוא הוציא את בקבוק המים שלו, פתח אותו ושפך קצת לתוך רגלו, המלך קרע את בגדיו וחבש את רגלו, אך למרות זאת החיה עדיין חשה בכאב. המלך הניח שאולי הוא עומד למות בגלל הכאב שהסוס חש והוא נשאר ליד הסוס כדי ללוות אותו ואז המלך נרדם. למחרת בבוקר הוא התעורר, אבל הסוס כבר לא היה לצידו, הוא הסתכל מצד אחד לצד השני וראה שהסוס שותה מים בנהר הסמוך, המלך הלך לראות את הסוס לראות אם הוא כשהסוס ראה אותו, הוא הריח את פניו והמלך ליטף את ראשו והסוס השמיע קולות של שמחה. הסתובב המלך והמשיך בדרכו; הוא לא הבין שהסוס עוקב אחריו. המלך הלך והלך ומהר מאוד הגיע לעיירה שבה היו הרבה אנשים. המלך לא זכר שראה כל כך הרבה אנשים בחייו.
המלך התרשם מכמה שהייתה גדולה ויפה מייד כשהגיע ראה שהסוס מאחוריו תושבי העיר טיפלו בו ונתנו לו חדר ומקום באורווה. “המלך לא ראה בסוס שלו. הוא רק חשב שהסוס רוצה משהו ובגלל זה הלך אחריו, אבל למעשה הסוס רצה להיות עם המלך כי הוא טוב אליו.
חלפו הימים והמלך הכיר את העיירה טוב יותר ובאחת הפעמים שטייל בה ראה אישה יפה מאוד והתעניין בה. וכך חלפו הימים, השבועות והחודשים; המלך והאשה נפגשו והתאהבו; זמן לא רב לאחר מכן הם נישאו, הביאו ילדים לעולם וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה..
