הסיפור שלי על גיבורה בשם יובל רפאל ב 7.10 הייתה במסיבת הנובה וכמו רבים אחרים ברחה
מהמחבלים לתוך מיגונית ברעים. המשפט שאני הכי זוכרת מימנה “נכנסנו למיגונית 50 ויצאנו 11”
יובל רפאל היא שורדת אמיתית וגיבורה שלא רצתה להיות גיבורה אבל באותו היום היא נלחמה כדי
לשרוד מהירי של המחבלים והצליחה. הסיפור שלה מראה את ההתמודדות שלה עם החוויה הקשה
שעברה כי היא בחרה לעזור לעצמה ולטפל בכאב שלה דרך השירה. יובל הגיעה לתוכנית הכוכב הבא
והתמודדה עם הכאב שלה דרך השירה.. באודישן אליו הלכה יובל לתוכנית הכוכב הבא היא סיפרה
שהייתה בתוך מיגונית בין בארי לרעים שלא הפסיקו להגיע מחבלים הלוך חזור הלוך חזור וכל פעם
נכנסו לתוך המיגונית וירו על עוד אנשים וזרקו רימונים “היינו 50 אנשים ובסוף יצאנו 11” יובל סיפרה
שהייתה בתוך המיגונית 8 שעות שמתוכם נכנסו המחבלים כ 20 פעמים וירו פנימה. יובל הגיבורה
וחבריה שכבו מתחת לגופות כדי להסתתר מירי המחבלים. בזמן שהייתה בפנים יובל התקשרה
לאבא שלה סיפרה לו שיש מתים עליה ושהיא מבקשת מימנו עזרה ומבקשת שיזמין משטרה. אבא
של יובל הבין שהבת שלו במצב קשה ושעד שהמשטרה תגיע יכול להיות שהיא כבר לא תהיה בחיים
ועלה לו רעיון שהציל את הבת שלו. הוא אמר לה לשכב מתחת לגופות ולהעמיד פנים שהיא מתה.
יובל סיפרה שברגעים הקשים האלה היא הייתה ממש חסרת אונים והעצה שקיבלה מאבא שלה היה
הדבר הכי טוב שיכלה לעשות באותם רגעים. היא אמרה “אני יכולה לשחק אותה מתה ויכול להיות
שאני אשרוד את זה” וכך היה יובל שרדה! שחזרה הביתה יובל החליטה שכדאי לה לדבר על זה
ושזה יעזור לה להתמודד עם הפחד. יובל מצאה את עצמה מספרת את הסיפור שלה בכל העולם
בפני מיליוני אנשים בטלוויזיה וזה עזר לה להתמודד.
יובל סיפרה באודישן ששודר בטלוויזיה ששני הדברים שהכי מחזיקים אותה זה מוזיקה והסברה
ושאם תזכה בתוכנית הכוכב הבא היא תוכל לעשות באותו הזמן את שני הדברים גם לשיר וגם לייצג
את מדינת ישראל באירוויזיון.
