“אמא!” אמרתי, “אני רוצה ארנב”. “אי אפשר סתם ככה לקחת ארנב וזהו, שהוא פתאום יהיה שלנו” אמרה אמא. “אבל אני רוצה ארנב!!” אמרתי שוב “את יודעת מה” אמרה אמא “אני אנסה לראות איפה אפשר לקחת ארנב”, “תודה תודה תודה!” חיבקתי את אמא. אמא חייכה חיוך גדול והלכה לחדר שלה.
מאז לא הפסקתי לשאול את אמא על הארנב, ובכל פעם אותה תשובה, “אני מחפשת”. אבל בסוף נמאס לי, ואז אמרתי לאמא “את יודעת מה, אני אחפש ארנב בעצמי”. ובאמת שחפשתי, אבל לא מצאתי.
שבוע אחר כך חזרתי מבית הספר, הגעתי הביתה ולא האמנתי למה שראיתי, ארנב בתוך כלוב בחצר שלנו. ישר צרחתי “אמא אמא!!!” אמא יצאה מהר מהבית וקצת נבהלה, אבל אז הבינה למה קראתי לה, ושאלה “כבר ראית את שוקו?” ישר קראתי בכל “יש לי
ארנב!!!!”
מאז כל יום דאגתי לשחק איתו ואפילו לתת לו אוכל, כל כך אהבתי אותו. יום אחד באתי לכלוב שלו להביא לו אוכל אבל הכלוב היה פתוח בלי שוקו, כל כך נבהלתי באותו רגע, גם אמא באה וראתה את מה שאני ראיתי, ואמרה “אני יודעת, כבר חיפשנו המון אני לא יודעת איפה הוא”, הייתי כל כך עצובה. עבר יום ועוד יום ושוקו לא חזר.
עברו מאז כמה שנים, בכל פעם אמא שאלה אותי אם אני רוצה ארנב חדש אבל רציתי רק את שוקו.
בינתיים אצל שוקו.
“כל כך מפחיד בחוץ” חשב שוקו, שבינתיים צעד ביער לבדו, עד שפתאום ראה לפניו את חברו לבוש בתחפושת מצחיקה “למה התחפשת הפעם תגיד?”
“מה לא רואים?” שאל וניל “לא, לא בדיוק” “טוב אם ככה”, אמר וניל “אז אני התחפשתי לפלמינגו” “אהההה עכשיו אני יודע” אמר שוקו איזו תחפושת מצחיקה, בינתיים הגיעו שאר החברים, וכל אחד סיפר על המשפחה שלו. כשהגיע תורו של שוקו הוא אמר בגמגום “הייתה לי משפחה מקסימה אבל אממ ברחתי”, “למה?” שאל וניל “כי רציתי לצאת קצת לטבע, אבל עכשיו אני מאוד מתגעגע” “אוי” אמרו כל החברים אבל פתאום צץ במוחו של וניל רעיון, וישר אחר כך לחש אותו לכל החברים. בינתיים, אני הייתי בבית וקראתי ספר, אמא היתה בעבודה, אז נשארתי לבד בבית.
בינתיים אצל אמא.
“כמה פקקים יש בדרך הביתה”, חשבה אמא. פתאום צלצל הטלפון שלה, היא ענתה ואמרה- “הלו מי זה?” זאת אני. עניתי מהצד השני של הקו. “מתי את חוזרת כבר?!”, “אני בדרך אבל יש מלא פקקים” אמרה אמא, “טוב”, עניתי. “אבל תנסי להגיע מוקדם, ביי אמא” אמא ניתקה. ואז נאנחה וחשבה לעצמה למה יש פקקים?? אני כל כך רוצה להיות בבית.
בינתיים אצלי
קראתי וקראתי ופתאום שמעתי לחשושים. חשבתי שאני מדמיינת. לא ידעתי שאלה בכלל שוקו וחבריו מנסים להפתיע אותי, וגם לא ידעתי בעצם שבעוד כמה רגעים יגיע אורח מאוד מיוחד.
הסוף!
