פעם היו שלשה זיתים. אחד בשל, אחד חריף ואחד לא נראה טוב. הזית הבשל אמר: “אני הכי טוב כאן אני בשל!” החריף אמר:” לא נכון! אני הכי טוב , אני חריף! כידוע: כולם הכי אוהבים חריף”. הלא נראה טוב אמר: “אף אחד כאן לא הכי טוב. מי שבאמת הכי טוב הוא ה’! אף אחד לא באמת הכי טוב!” . החריף אמר:”דיברנו על הכי טוב במי שנמצא כאן, לא בכל מי שחי בעולם!”. הלא נראה טוב שתק. הוא עדיין לא חשב שמישהו הכי טוב כאן.
יום למחרת כל הזיתים ראו איש אחד בא. היה נראה שהוא עומד לאכול אותם. הבשל אמר:” הוא בטח יאכל אותי קודם! אני בשל!!”. האחרים שתקו בעצב. האיש באמת אכל קודם את הבשל ואחר כך האיש אמר:”איכססס! אין דבר יותר מגעיל מזה!!”. ואז הוא טעם את החריף ואמר:” זה יותר טוב אבל גם זה ממש מגעיל!”. אחר כך הוא אכל את הלא נראה טוב ואמר:”וואו זה כל כך טעים! אין דבר יותר טעים מזה!” וגם אמר אחר כך :”כמו שאומרים -אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו”
