מציל הילדים
“סבא, סבא, סבא..” נכנס יונתן לביתו של סבא משה בהתרגשות.
“יונתן, מה שלומך?” שאל סבא, “בסדר, ברוך ה’ ” השיב יונתן.
“יופי! מה למדת בבית הספר היום?”
“היום היה נפלא בבית הספר! למדנו על דמות החמ”ד של השנה ועשו לנו הצגה והפסקה פעילה”.
“מי היא דמות החמ”ד של השנה?” שאל סבא ויונתן ענה: “הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג”.
סבא נראה מהורהר.. “ממ… הרב הרצוג, הכרתי אותו באופן אישי”, “באמת?” התפלא יונתן
“כן.. רוצה שאספר לך עליו?”
“כן!” ענה יונתן. סבא משה ויונתן התיישבו על הספה וסבא התחיל לספר:
“הרבה זמן אני שומר את הסיפור בליבי, והגיע הזמן שאספר לך אותו. באותם ימים, תקופת השואה הנוראה, אני והורי גרנו בפולין. הורי ראו שהימים הופכים לקשים יותר מדי יום ולכן קיבלו החלטה לשים אותי במנזר ומאז לא ראיתי אותם יותר..”
“סבא, מה זה מנזר?” שאל יונתן
“מנזר הוא מקום תפילה של הנוצרים”
“אה.. הבנתי..” אמר יונתן, “תמשיך בבקשה בסיפור” ביקש.
סבא נאנח והמשיך לספר: “במשך כל תקופת המלחמה, גדלתי במנזר וכאן נכנס הרב הרצוג לסיפור.. בסיום המלחמה, הרב ואנשיו עברו ממנזר למנזר, שבינתיים הפכו להיות בתי יתומים, ויום אחד הגיע גם למנזר בו הייתי אני.
ראש המנזר כינס את כל הילדים באחד האולמות והרב הרצוג עמד בפנינו.
לא ידענו מי הוא ולא הבנו מה רוצה מאתנו.
הרב לא בזבז את הזמן וקרא בקול גדול ובעוצמה: “שמע ישראל, ה’ אלוקינו, ה’ אחד!”
חברי, הלא יהודים, לא הבינו את דבריו ואילו אנו, הילדים היהודים, זכרנו מימנו בבית את אבא או אמא שהיו יושבים לידנו וקוראים אתנו קריאת שמע.
אני זוכר איך שקראתי בבכי: “טאטע”, “מאמע” (אבא, אמא ביידיש) והרב לקח אותי ביחד עם עוד כמה ילדים יהודים כמוני מחוץ למנזר.
הרב שכר רכבת מיוחדת שעליה עלינו כ-500 ילדים ונערים. במהלך הנסיעה, התברר לרב שנגיע לארץ ישראל בשבת ולזאת לא היה מוכן!
ירדנו מהרכבת ביום שישי והרב הצליח לסדר לנו מקום לינה וארוחות בבתי הקהילה היהודית שבמקום. הייתה לנו שבת מרגשת מאוד עם הרב.
הרב אכל אתנו, התפלל איתנו.. בצאת השבת המשכנו בדרכנו עד לארץ” סיים סבא את סיפורו.
“וואוו.. סבא, לא ידעתי! לא להיות עם ההורים כל כך הרבה זמן.. והרב הרצוג, איזו דמות מופלאה!”
“כן.. ” נאנח בשנית סבא “אכן דמות נפלאה”.
סבא הציץ בשעונו ואמר: ” אוי.. לא שמנו לב לזמן שעבר.. אתה צריך ללכת לחוג שלך”
יונתן חיבק חזק את סבא ולחש באוזנו: “תודה רבה שסיפרת לי את הסיפור שלך, עכשיו אני אוהב אותך אפילו יותר”.
יונתן יצא מהבית ושמח מאוד שהגיע באותו היום לסבא משה. הוא זכה לשמוע את הסיפור שלו ולהכיר יותר לעומק את דמותו של הרב הרצוג.
