סיפור על סבא שלי והרב שלמה גורן זצ”ל
בִּשְׁנַת 1967 בְּתֹם מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים שֶׁסַּבָּא שֶׁלִּי הָיָה אָז בְּגִיל 13 וְהָיָה גָּר בִּשְׁכוּנַת בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּיַד מֵעֵבֶר גְּבוּל מֵנְדְל בּוּם סַבָּא שֶׁלִּי רָאָה כּוֹחוֹת צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים בְּשַׁיָּרוֹת לְכִוּוּן הָעִיר הָעַתִּיקָה בְּדַרְכָּם לַכֹּותֶל הַמַּעֲרָבִי סַבָּא שֶׁלִּי לָקַח אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁלּוֹ וְהִתְחִיל לִרְכֹּב עַל הָאוֹפַנַּיִם אַחֲרֵי הַצָּבָא בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ הוּא שָׁמַע קוֹלוֹת שֶׁל יְרִיּוֹת שֶׁל אַחֲרוּנִי הַחַיָּלִים הַצַּלָּפִים שֶׁל יַרְדֵּן וְהוּא לֹא פָּחַד וְהִגִּיעַ עַד לַכְּנִיסָה לַכֹּותֶל הַמַּעֲרָבִי שָׁם הָיוּ כָּל הַקְּצִינִים וְהַמְּפַקְּדִים הַבְּכִירִים שֶׁל הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ וְהוּא רָאָה אֶת הָאַלּוּף הָרַב שְׁלֹמֹה גֹּרֶן תּוֹקֵעַ בְּשׁוֹפָר לְיַד הַכֹּותֶל וְאָז נִגַּשׁ אֵלָיו קָצִין בָּכִיר שֶׁלְּיָמִים נוֹדַע לוֹ שֶׁזֶּה הָיָה אַלּוּף עֻזִּי נַרְקִיס שֶׁהָיָה מְפַקֵּד חֲטִיבַת יְרוּשָׁלַיִם וְהוּא פָּנָה אֶל סַבָּא שֶׁלִּי וְשָׁאַל אוֹתוֹ מִי אַתָּה וְאֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן בְּדִיּוּק? כִּי סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה עִם פֵּאוֹת וְכִפָּה וְלָכֵן הוּא הִתְפַּלֵּא וְלֹא הֵבִין אֵיךְ יֶלֶד בְּגִילוֹ שֶׁהִגִּיעַ עַד לַכֹּותֶל שֶׁעֲדַיִן הַמִּלְחָמָה לֹא נִגְמְרָה וְאָז סַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִקְצִין עֻזִּי נַרְקִיס שֶׁהוּא נָסַע אַחֲרֵי הַשַּׁיָּרָה עַל הָאוֹפַנַּיִם וְכָכָה הוּא הִגִּיעַ עַד לַכֹּותֶל הַקָּצִין מִיָּד בִּקֵּשׁ מֵחַיַּל לָקַחַת אֶת סַבָּא שֶׁלִּי מִיָּד לַבַּיִת שֶׁלּוֹ כִּי זֶה מְסֻכָּן לְהִישָּׁאֵר עֲדַיִן בַּכֹּותֶל אֲבָל סַבָּא שֶׁלִּי אָמַר שֶׁהוּא לֹא יֵלֵךְ עִם אַף אֶחָד עַד שֶׁהוּא יְנַשֵּׁק אֶת הָאֲבָנִים שֶׁל הַכֹּותֶל וְרַק אָז הוּא יַסְכִּים שֶׁייִּקְּחוּ אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וְאוֹתוֹ קָצִין בִּקֵּשׁ מֵהַחַיָּל לְלַוּוֹת אֶת סַבָּא שֶׁלִּי לַכֹּותֶל הֵם הִגִּיעוּ לָאֲבָנִים בַּכֹּותֶל וְסַבָּא שֶׁלִּי נִשּׁק אֶת הָאֲבָנִים בַּכּותל וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא הָלַךְ עִם הַחַיָּל לְכִוּוּן הַטַּנְק הַצְּבָאִי יַחַד עִם הָאוֹפַנַּיִם סַבָּא שֶׁלִּי עָלָה לְטַנְק הַצְּבָאִי בְּדַרְכָּם לְכִוּוּן הַבַּיִת שֶׁלּוֹ וְסַבָּא שֶׁלִּי יָדְעָה לְהַסְבִּיר לַחַיָּל הַנַּהָג בְּדִיּוּק אֵיךְ לְהַגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהֵם הִגִּיעוּ לַבַּיִת שֶׁל סַבָּא שֶׁלִּי חִכְּתָה בַּחוּץ אִמָּא שֶׁל סַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהַי סָבְתָא רָבְתָה שֶׁלִּי זַ”ל וְהִיא לֹא הֵבִינָה אֵיךְ סַבָּא שֶׁלִּי הִגִּיעָה עִם הַחַיָּל אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה חִפְּשָׂה אוֹתוֹ וְהַחַיָּל סִפֵּר לָהֶם אֵיפֹה סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה וְגַם שֶׁהוּא רָאָה אֶת הָרַב שְׁלֹמֹה גֹּרֶן וְשֶׁגַּם עֻזִּי נַרְקִיס הַקָּצִין הַבָּכִיר אֶפְשָׁר לָקַחַת אוֹתוֹ לְנַשֵּׁק אֶת הָאֲבָנִים בַּכֹּותֶל וּלְהַחֲזִיר אוֹתוֹ הַבַּיְתָה. סַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי שֶׁהוּא הָיָה שָׁכֵן שֶׁל הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר חָכָם מְנַחֵם מְנַשֶּׁה בַּעַל הַסֵּפֶר אוֹר הַחַיִּים וְהוּא הָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלּוֹ בִּשְׁכוּנַת בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּרְחוֹב חַיִּים עוֹזֵר וְהָיוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁסַּבָּא שֶׁלִּי פָּגַשׁ אֶת הַצַּדִּיק הַזֶּה לִפְנֵי הָנֵץ הַחַמָּה בָּרְחוֹב לְבַד וְהָיָה שׁוֹאֵל אוֹתוֹ מֵאֵיפֹה הוּא בָּאָה וְהוּא סִפֵּר לְסַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהוּא הָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל בַּכֹּותֶל וְזֶה קָרָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים כָּךְ שֶׁהוּא עָשָׂה קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ וְהִתְפַּלֵּל וְחָזַר וּבְאַחַת הַפְּעָמִים זֶה הָיָה בִּשְׁנַת 1966 הוּא סִפֵּר לְסַבָּא שֶׁלִּי שֶׁבְּקָרוֹב מְאוֹד הַכֹּותֶל יִהְיֶה בַּיָּדַייִם שֶׁלָּנוּ וְכָךְ הָיָה בָּרוּךְ הַשֵּׁם.
