פעם אחת היתה ילדה נחמדה מאוד שקראו לה דנה אבל היתה לה בעיה. הבעיה של דנה היתה שתמיד ירדו עליה בבית הספר, ואפילו בבית האחים שלה והחברות שלה ירדו עליה.
לא היה נעים לדנה לספר להורים שלה על הדברים האלו, והיא שמרה אותם בסוד בבטן.
בכיתה של דנה הייתה עוד ילדה שקראו לה נועה. תמיד אמרו לנועה כמה שהיא יפה וכמה שאוהבים אותה.
בקיצור, בכיתה הזו יש ילדה אחת שאוהבים אותה ויש ילדה אחת שפחות.
ומה שעצוב זה שדנה היתה ילדה יותר חמודה ויותר נחמדה מנועה, אבל עדיין כולם יותר נחמדים אל נועה, ואומרים לה דברים טובים!
ואף אחד לא מבין שבדרך כלל, מי שיותר מקובלת היא פחות נחמדה, פחות חברה טובה ופחות מקיימת דברים שהיא מבטיחה!
ומי שפחות מקובלת דווקא יותר נחמדה, ויותר טובת לב, ויותר מקיימת את מה שהיא מבטיחה!
והיא גם יותר שומרת סודות ולא מגלה אותם לאף אחד אף פעם!
חברים וחברות יקרים, עכשיו אני מספרת לכם על קטע ממש מרגש בסיפור….
יום אחד הגיעה לכיתה ילדה חדשה שקוראים לה קשת. וקשת ישר הבינה שיש כאן בעיה בכיתה, והיא מיד נעשתה חברה של דנה.
וכשירדו על דנה, קשת ממש כעסה, וכשצחקו עליה, קשת ממש צעקה על הילדות בכיתה. היא אמרה להם שזה לא בסדר להתנהג ככה, וגם ואמרה לדנה שתתעלם.
ודנה וקשת היו ביחד בהפסקה, ולא היה אכפת להם מכל שאר הילדות.
לאט לאט הילדות גדלו כמו שכל הילדים גדלים. ולאט לאט הדברים התהפכו והשתנו- הילדות בכיתה הפסיקו להיות מגעילות לדנה והבינו שהיא ילדה נחמדה וחברה טובה. והם גם רצו להיות חברות שלה .
ולנועה שבהתחלה כולם היו נחמדים אליה, התנהגו עכשיו לא יפה.
איזה מטורף נכון? וכל זה מקשת, הילדה החדשה.
עכשיו אחרי שהכל התהפך, נועה יושבת בצד ודווקא דנה משחקת עם כולם. וכיף לה עם חברות שלה. ולנועה, עכשיו אין חברות בכלל!
כשהבנות גדלו עוד יותר, דנה וקשת הזמינו את נועה להיות גם חברה שלהם, והם נהיו החברות הכי טובות והילדות והילדים האחרים נהיו שפוטים של דנה ונועה וקשת.
אבל זה כבר סיום מוזר ומתאים בכלל לסיפור אחר.
