ביום אביבי אחד בבית משפחת ששון בתל-אביב שמחה, רבה נולד ילד! הוריו של הנולד החליטו לקרא לו נועם. כבר בגיל 3 קרוביו של נועם שמו לב … נועם מוכשר מאוד בכדורגל. בכיתה א חבריו של נועם התחילו לקרא לו “מסי הבא”. וככה כל השנים נועם השתפר יותר ויותר בכדורגל. נועם חלם להיות שחקן כדורגל מפורסם כמו מסי ,פלה, ניימאר וכל כוכבי הכדורגל. נועם אהד בארץ את בית”ר ירושלים , ובחו”ל את ברצלונה.
בגיל 18 היה אמור נועם להתגייס לצבא . נועם התלבט אם ללכת לצבא או לא .מצד-אחד הוא רצה לשרת את המדינה. מצד שני הוא פחד ללכת לצבא. בסוף החליט ללכת לצבא.
הוא התגייס לחיל האוויר ליחדת 669 בשרות סדיר . בשנת 2023 7באוקטובר התחילה מלחמת “חרבות ברזל”, חמאס התחיל לירות רקטות וטילים וחדר לישראל על-ידי מחבלים רגליים. באחד הקרבות מחבל ירה בו מטווח קצר ושישה קליעים פגעו בו. נועם נפצע קשה באגן ואבד את שתי רגליו. הוא הובהל לבית-החולים הדסה-עין-כרם בירושלים . בימים הראשונים נועם היה מתוסכל, מזה שלא יוכל יותר ללכת, הוא חשב שכל התוכניות והחלומות שהיו לו (להיות כדורגלן מקצועי, להיות במשטרה וכו’) השתבשו והוא לא יגשים אותם לעולם.
בבית-החולים נועם פגש רופא שהיה פצוע מהצבא כמוהו רק שהוא נפצע באימון. הרופא הסביר לו, שמהלך השיקום אמנם קשה אבל אחר-כך אתה מרגיש ממש כאילו לא נפצעת! באחד הימים נועם שכב במחלקת המאושפזים עצוב ומיואש ופתאום הוא שמע מהטלפון של אחד הרופאים שיר שמשך את תשומת-ליבו. הוא ביקש מהרופא להתקרב ולשמוע את השיר והוא שמע משפט שבעיקר תפס אותו “לרקוד לצעוד קדימה להיות שווה בין אנשים”. הוא שאל את הרופא איך קוראים לשיר והרופא ענה לו “שווים”(השיר המלא נמצא בסוף הסיפור) ומאז נועם הקשיב לשיר קבוע כל יום וזה חיזק אותו ונתן לו תקווה.
חבריו באו לעודד אותו ולתמוך בו ונועם החליט שהוא ממשיך לעשות ספורט ולהגשים את החלומות שלו למרות הפציעה.
בהתחלה הוא ניסה לשחק כדורסל בכיסאות-גלגלים. הוא הלך לתחרויות וניסה אבל לא ממש הצליח לו. אחר-כך הוא ניסה כל מיני סוגי ספורט אחרים ועדיין לא ממש הצליח לו. הוא ניסה לשחק טניס בכיסאות-גלגלים ,ובהתחלה לא ממש הלך לו ,אבל ,הוא לא ויתר וגם המאמן שלו- לא נתן לו לוותר, והוא המשיך והתחיל להשתפר ממשחק למשחק, ובזכות זה שהוא לא וויתר והמשיך-היום יש לו מלא מדליות והוא עדיין ממשיך להתאמן ולהצליח !
שווים רן דנקר ועילי בוטנר
אתה לבן אני שחור,
אני חשוך אתה באור
שמחמם כמו אמא,
ושדואג לך.
אתה קטן אני גדול
אני רוצה אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים.
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע
אני בוכה אתה צועק
אני טועה אתה צודק
זאת הצגה שלנו,
ואין קהל ואין במה.
אולי נשב ננוח,
אתה, אתה.
אני, אני.
וגם תחלוף הרוח,
ויעברו כל השנים.
ואולי יבוא יום…
