אביתר פנחס כיתה ב’2 , בית ספר ממ”ד ארנונה
שם הסיפור: הטיול לטורקיה
טורקיה נמצאת במזרח התיכון, והגבולות שלה הם:
דרום- סוריה, עיראק
מערב- ים אגאי
צפון מערב- יוון ובולגריה
צפון- ים השחור,
צפון- מזרח – גאורגיה
מזרח – ארמינה, אזביאסן , (דרך נחיציביאן) , איראן. ו
הדגל של טורקיה הוא בצבע אדום ולבן, עם סימן של ירח וכוכב. באנטליה יש 2.700000 מילון אנשים ומגיעים אליה הרבה תיירים.
אנטליה (בטורקית: Antalya; ביוונית: Αττάλεια – אטאליה) היא עיר נמל לחופי הים התיכון בדרום-מערב טורקיה, בירת הנפה הקרויה על שמה ועיר הנופש הגדולה בריביירה הטורקית ובמדינה כולה.
נמל התעופה הבינלאומי של אנטליה הוא השני בגודלו בהיקף תנועת הנוסעים במדינה, לעיר מעמד של “עיר גדולה”, עובדה ההופכת אותה לעיר המאוכלסת ביותר הים התיכון ולאחת מהגדולות בטורקיה כולה. פריט הנוף הידוע בעיר הוא הצריח המחורץ (Yivli Minare) בעיר העתיקה, שהפך לסמל העיר.
לפני שנתיים בחודש יולי שנת 2023 נסענו לעיר אנטליה שנמצאת בטורקיה. הטיול היה מיום ראשון עד חמישי . לפני הנסיעה לטורקיה, ארזנו מזוודות והכנו רשימה של מה שאנחנו צריכים לקחת. היינו צריכים למצוא סידור ללואי הכלב לברדור שלנו שהא בן 11. לואי אצלנו מגיל שנה, אמא ואבא אמצו את לואי כשהוא היה בן שנה והוא אתנו עד עצם היום הזה. פרט חשוב! לא הצלחנו לאלף את לואי עד היום, כאשר אנחנו נוסעים לואי הולך לפנסיון או שמביאים לו הביתה דוגוקר אשר מוציא אותו לטיולים ונותן לו לאכול ולשתות כדי שלואי לא יהיה בודד.
בבוקר של הנסיעה, סבא פנחס בא לאסוף אותנו כדי שנשאיר את הרכב בשדה התעופה. בדרך לשדה תעופה ראינו נשר, היה פקקים, והיה לנו כיף לנסוע סבא. כשהגענו לשדה תעופה, היינו צריכים להראות את הדרכונים אבא לא מצא את הדרכון לרגע , בסוף חיפשנו היטיב את הדרכון ומצאנו. שלחנו את המזוודות לגב המטוס. קנינו בדיוטי פרי שוקולדים, סיגריות לאבא, אימא קנתה בושם, שלט לנינטנדו.
הדיו פרי הוא מקום גדול. שיחקתי עם אימא ואבא ובארי טאקי וחתלתול ובטיסה כאבו לי האוזניים. כאשר הגענו, סידרנו את החדר במלון ואחר כך הלכנו לבריכה. כעבור שעה נחנו בחדר. המלון היה גדול ממש, היה בו בריכה גדולה ומגלשות מים, חנות מזכרות, בחנות מזכרות היו צמידים מזהב וכסף , היה נמר מזהב, חנות בגדים.
ביום השני, היינו בבריכה ובפארק מים, בפארק מים היינו במגלשה הכי גבוהה והיה כיף. בערב הלכנו לטיילת קנינו מזכרות מגנט למקרר, נמר, יהלום של מסי, חליפות של ספיידרמן. אימא אבא קנו מעילי עור ממש יפים ותיקים.
ביום שלישי נפגשנו עם חברים של אימא ואבא מישראל יעל, יואב, יונתן ליבי ואיתי , הם טיילו באנטליה וישנו בכפר ליד אנטליה והיה כיף לפגוש אותם, הלכנו איתם לים. בים היה כיף, היו אבנים קטנות בחול.
בערב היינו בפעילות במלון .
ביום רביעי בבריכה , שחקנו עם כדור, שחקנו כדורעף והיה לי כל כך כיף , בערב אכלנו אוכל טעים הצטלמנו עם התוכי והיה מסיבה במלון , אוכל אהוב עליי במלון היה : עלי גפן, פנקייק גלידה. בערב הלכנו להופעה ליד המלון של ילדים, ורקדנו זומבה על הבמה , גם אבא רקד איתי והיה לי כיף, אמא נשארה עם בארי שהוא התבייש לעלות על הבמה, אמא צילמה אותי בידיאו.
יום חמישי, ארזנו את התיקים ונסענו בצהריים לשדה התעופה, היינו בשדה התעופה של טורקיה והוא היה מאד גדול. בבוקר עוד הספקנו לטייל קצת בטיילת ולאכול שוב פעם גלידה.
בטיסה שוב כאבו לי האוזניים, הצלחתי להתגבר על זה.
הגענו לישראל, אספנו את המזוודות ונסענו לירושלים ברכבת, ברכבת ראינו איך היא נוסעת מהר, בירושלים אכלנו בפיצרייה ונסענו הביתה באוטובוס בקן 7.
הגענו הביתה וחיבקנו את לואי, כ”כ התגעגע אלינו והוא אלינו, הוא קשקש בזנב.
ארגנו את המזוודות ואת הדברים החדשים שקנינו, נחנו והלכנו לישון.
מתכוננים ונרגשים לשנה החדשה, אני עליתי לכיתה ב ובארי אח שלי הקטן לכיתה א.
לסיכום , היה כיף ממש בטיול, אהבתי מאוד את המגלשות במים ולא אהבתי את הבריכה.
זו הייתה הפעם הראשונה שלי בחוץ לארץ. האוכל היה טעים, הפסטה שם לא הייתה טעימה בכלל כמו בארץ.
בבריכה היה עמדה של גלידות מכל הסוגים והטעמים: תות, וניל, שוקו, אוראו, וניל עוגות, קינדר…
היו גם קרפים , היה אפשר להזמין קרפ שוקולד או וניל, אמא שלי הביאה שוקולד מיוחד בשבילי כי אז הייתי אלרגי לאגוזי לוז.
אני כבר לא אלרגי לאגוזי לוז עכשיו.
אכלנו בקלווה וכלתום זה אוכל מיוחד של טורקיה.
הפנקייק היה ממש טעים כל כך שם. הטיול הזה היה לי חוויה ואי מאד רוצה לטוס שוב לחוץ לארץ.
השנה לא נסענו לחול בגלל המצב פה בארץ אני מקווה ששנה הבאה ניסע.
אני אוהב לטייל בארץ גם, במדבר, בהוד השרון אצל דודה שלי נעמה אחות של אמא שלי יעל, עין גדי ונחל פרת.
דוד שלי דניאל, אח של אבא עבר לגור בקיץ בקיבוץ עין גדי וכיף שם ממש.
בארץ אני מאוד אוהב ללכת לרמת רחל לבריכה עם המשפחה ועם חברים.
היה לי כיף לכתוב את הסיפור הזה ביחד עם אמא ואבא, בארי גם עזר לי.
בהתחלה כתבתי על מערת הקמח, טיול שהייתי בו פעם בלילה עם המשפחה של אמא כל הדודים שלה והבני דודים אבל לא הצלחתי לכתוב 500 מילים אז החלטתי לספר על טיול ארוך יותר.
