שם הסיפור: החיים של נדב

 

לפני שנים רבות ברוסיה היה ילד בן 8 ושמו נדב.  נדב ראה שיורד שלג. נדב ישב על יד התנור ואכל מרק  להתחמם מהקור. ביום הראשון של הלימודים בכיתה ב’ בבית הספר הוא נכנס לכיתה וראה את המורה דרורה. המורה הייתה קשוחה ומאוד משעממת . הוא למד בכיתה ב’2.

כמה פעמים קרה שהמורה דרורה כעסה עליו בלי סיבה. נדב סיפר לאמא שלו והיא דיברה עם המורה על מה שקרה וזה לא עזר והמורה שוב כעסה על נדב בלי סיבה. אמא של נדב סיפרה למנהל והוא אמר למורה שאם זה יקרה שוב אז הוא יפטר אותה. זה קרא שוב אז הוא פיטר אותה. לאחר כמה ימים, המורה דרורה כעסה על נדב בלי שעשה משהו לא טוב והמנהל פיטר אותה. הגיעה לכיתה מורה חדשה, מיכל. היא הייתה טובה, נחמדה ואכפתיות. נדב הרגיש מאד בנוח איתה.

 יום אחד, כאשר יצא לרכב באופניים הוא מעד ונפל. למזלו לא היה שם רכב. אמא שלו הייתה אחות בבית חולים, ולכן היא באה מיד כדי לעזור לו. אמא שלו חבשה לו את הרגל ואז הם חזרו הביתה. הוא שכב במיטה שבוע. אחרי שהוא התרפא הוא חזר לשגרה. “ברוך רופא חולים” ברך אותו אורי, החבר הטוב של נדב.

אחרי כמה ימים, בארי מכיתה ה’2 הרביץ לנדב ביד, נדב אמר לו שזה לא נעים לו, והלך להגיד למורה תורנית. המורה התורנית אמרה לבארי לבקש סליחה מנדב והוא לא ביקש סליחה. נדב סיפר זאת למחנכת של בארי, ובארי לא הקשיב למורה שלו והמורה פנתה למנהל יוסף. המנהל קרא להורים של הילד ולקחו אותו הביתה ודיברו איתו. יום למחרת בארי הלך לבית הספר והתנצל ואמר סליחה לנדב.

ביום למחרת הייתה יום הולדת לנדב.  הוא הביא לכיתה עוגה טעימה, פירות וירקות.  היה לו יום הולדת כיף ושמח, נדב היה מאוד מאושר, הוא חזר לבית שמח. הוא ישב וצפה בטלוויזיה. חגגו לו בבית הוא אכל עוגה והיו בלונים. כל המשפחה למדה תורה והיה לו ממש כיף ללמוד עם כל משפחתו.

נדב המשיך ללמוד בכיתה וחיכה כל הזמן שיגיע החופש הגדול. ואחרי שקיבלו את התעודות יצאו לחופש בסוף השנה. כשהתחיל החופש נדב והמשפחה שלו נסעו לשביל התפוזים, נדב עלה על כל המתקנים היה לו ממש כיף, וכבר הוא חיכה לחופש הגדול הבא שבו הם יחזרו שוב לשביל התפוזים.

 

כתב: עידו גינצבורגר

כיתה ב’ 1 מחנכת חני רב אחא

רכזת שפה: דליה נחמני

בית ספר תחכמוני רחובות מילר 10 רחובות

[email protected]

מנהל עודד כלפא

 

 

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »