הנפילה ששינתה
מאת תמר גרו
לפני מספר שנים, לאחר פטירתה של נחמה ליבוביץ, נולדה ילדה שקראו לה רינה. רינה היתה ילדה לא כל כך טובה. היא לא התהגה בכבוד כלפי חבריה וחברותיה, היתה מאחרת בבוקר לבית הספר כדי לא להגיע בזמן לתפילה והיתה מפריעה בשיעורים.
יום אחד בגינה רינה ראתה את החברות מבית הספר משחקות בכדור. היא החליטה להפריע להן, חטפה את הכדור ורצה מחוץ לגינה. היא רצה מהר ולא שמה לב לאבן שהיתה על המדרכה. רינה נתקלה באבן, מעדה ונפלה. היא צעקה מכאב ובהלה אבל אף אחת מחברותיה לכיתה לא באה לעזרתה. פתאום ראה אותה אדם מבוגר שעבר ברחוב. הוא עזר לה לקום, הושיב אותה על ספסל והתיישב לידה. רינה נחה על הספסל, בכתה ושאלה “למה אנשים חייבים לקבל מכות?”
האיש שעזר לה ענה “תקשיבי ילדה חמודה, אני חושב שאני יודע את התשובה לשאלה שלך”. הוא המשיך “כשהייתי צעיר הייתי תלמיד של נחמה ליבוביץ. פעם אחת כשנפלתי היא אמרה לי: אני יודעת שכואב לך נורא. שאלתי אותה למה נפלתי? נחמה ליבוביץ ענתה לי: כנראה שבטעות עשית מעשה לא טוב או שבטעות דיברת לשון הרע…” רינה חשבה וחשבה… לבסוף אמרה בביישנות “תודה”. כל הלילה במיטה רינה חשבה על דברי האיש שפגשה. בבוקר רינה קמה מייד עם השעון המעורר, הגיעה בזמן לבית הספר. ניגשה לכל הבנות שמהן חטפה את הכדור יום קודם, החזירה להן את הכדור וביקשה סליחה. לאחר מכן נכנסה לתפילה בזמן. בהפסקה הבאה היא ניגשה לבנות הכיתה וביקשה לשחק איתן והן הסכימו ושיחקו ביחד. מאותו היום רינה למדה לכבד אנשים אחרים.
לסיכום: לכל דבר יש סיבה!
