יואב ויובל

היה היו שני חברים קרובים מאוד הם אהבו לשחק יחדו לדבר ולצחוק, בנוסף אהבו לטיל לבדם בחייק הטבע ולפעמים אינם יחדיו אלא כל אחד בביתו שלו בשקט.

לילד הראשון קוראים לו יואב .ליואב יש תחביבים רבים  הוא אוהב לצייר ולשחק עם בובות של הבנים.

הוא אוהב ללכת עם המשפחה לחוף הים, לבלות עם חברו הטוב יובל.

 לילד השני קוראים יובל, ליובל יש המון תחביבים שונים והם לשחק בבובות של בנים, במיוחד לבקר את סבתא שלו. ליובל יש שני אחים קטנים.

ישנו ילד שלישי בשם שלומי, הוא ילד ביישן ושקט. הוא חכם אך הילדים בכיתה ובבית ספר נוהגים להציק לו ואין לו הרבה חברים בכלל.

 הם מבלים יחדו ועושים יחדו כמעט הכול. הם אפילו נמצאים יחד באותו החוג.

יום אחד,  יובל רצה להזמין את חברו יואב לחוף הים.

יובל הלך לביתו של יואב ודפק בדלתו, כאשר נשמעה דפיקה בדלת אימו של יואב פתחה את הדלת ואמרה “שלום יובל, אתה מחפש את יואב?”  יובל עונה לה מיד בחיוב. אימו של יואב מכניסה את יובל לביתם ואומרת לו שיואב נמצא בחדרו יובל מכיר את הדרך ופונה לחדרו של יואב.

יובל נכנס לחדרו של יואב ומציע לו “האם תרצה לבוא איתי לחוף הים?” יואב קופץ ממקומו ועונה “כן, בטח בוא נלך”. יובל ויואב מחליפים פרטים לגבי ההליכה לחוף הים יחד וממשיכים לשחק בחדרו של יואב.

כעבור יומיים יובל ויואב מגיעים יחד כהרגלם לבית הספר וכל אחד מהם מתיישב במקומו, במהלך ההפסקת עשר בבוקר הם יצאו יחדיו לשחק במגרש ולפתע רואים שישנם כמה ילדים בוגרים שמציקים לשלומי חבר כיתתם.

מיד יובל ויואב מתערבים על מנת לעזור לו וקוראים למורה שיבוא לטפל בילדים הבוגרים שהציקו לשלומי.  מסתבר משלומי שאין זו הפעם הראשונה שהם מציקים לו ושאין לו באמת חברים כי גם בכיתה מתנהגים אליו לא יפה.

כל אותו היום יובל ויואב דיברו והתייעצו ובסוף היום החליטו שכנראה עדיף שהם יהיו החברים החדשים של שלומי ויעזרו לו להכיר ילדים אחרים ואפילו יציעו לו ללכת איתם לחוף הים.

בסוף היום בשער  ראו יובל ויואב את שלומי ואמרו לו “שלומי אנחנו הולכים לחוף הים מחר, תרצה להצטרף אלינו?” שלומי שמח ממש להצעתם עיניו הזילו דמעות והוא אמר “אף פעם לא הציעו לי להצטרף לשום מקום, אני נורא אשמח לבוא איתכם לחוף הים” ובכך התפצלו להם השלושה לדרכם.

בערב, אימו של יובל השיגה את מספר הטלפון של אימו של שלומי וסגרה איתה את השעות וכל הפרטים לגבי הליכת שלושת הבנים לחוף הים.

אימו של שלומי הודתה לאימותיהן של יואב ויובל ואף ליובל ויואב עצמם על כך שעזרו לבנה להכיר חברים חדשים ואפילו הציעו לו לבוא ליום כיף איתם, ותשמח אם הם יוכלו לעזור לו גם בבית הספר, לשמור עליו ולהדריך אותו.

יואב ויובל שמחו ממש על כך שהכירו חבר חדש ועזרו לו להתמודד עם קשיים ואילו המורה המחנך היה גאה בהם על מעשה זה וציין אותם לשבח.

השלושה הלכו ונהפכו חברים קרובים וטובים מאד מאותו הרגע ועד הסו

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »