החנוכיה בלונדון / גליה בהרב- כתה ה’4

בית חינוך ממ”ד ביל”ו רעננה

‏תכירו את ליאל, שחגגה בת מצווה לפני כמה ימים ‏וטסה עם אמא שלה ללונדון לטיול בת מצווה. ‏הן הגיעו לשדה התעופה ‏וליאל התרגשה ממש. ‏היא קנתה בדיוטי פרי ‏הרבה שוקולדים כשלפתע קראו במיקרופון שהטיסה שלהן עוד מעט יוצאת. ‏הן עלו על הטיסה ‏והתיישבו במקומן.
ליאל ישבה ליד החלון, הטיסה המריאה והלב של ליאל התחיל לדפוק מרוב ‏התרגשות. היא מעולם לא הרגישה כל כך שמחה. ‏‏במהלך הטיסה ‏הדיילת ‏הסתובבה במטוס וחלקה לאנשים ‏אוכל ושתייה. ‏כשהדיילת הגיע לליאל ואמא שלה, ליאל ביקשה מיץ ענבים – כי זה היה המיץ האהוב עליה, ואמא שלה ביקשה תה.
בזמן שהן שתו את השתייה שלהן, הטייס הכריז שבעוד כמה דקות הטיסה תנחת בלונדון וליאל מאוד התלהבה. הן נחתו ומיד לקחו מונית למלון שלהן שהיה ממוקם במרכז העיר. הן הגיעו למלון, הניחו את המזוודות בחדר המפנק שקיבלו, לא חיכו רגע ומיד הלכו לעשות קניות. ליאל קנתה מלא דברים: היא קנתה נעליים, בגדים, שמלה מהממת ושרשרת יפה עם לב ורוד. בזמן שהן הסתובבו ברחובות לונדון ליאל ראתה משהו זרוק על הרצפה, ‏ליאל ילדה ממש מסוקרנת ‏ותמיד שהיא רואה משהו היא חייבת לבדוק מה זה. ‏אמא של ליאל ‏לא הבינה לאיפה היא הולכת.
‏ליאל ‏התקרבה מעט ולפתע ראתה חנוכייה ‏שנראית מאוד עתיקה. ‏היא שאלה את עצמה: מה עושה חנוכייה באמצע לונדון על הרצפה?!‏ ‏אמא שלה התקרבה ‏וליאל סיפרה לה מה היא הרגע ראתה. ‏אמא של ליאל הייתה בשוק היא חשבה שזה רעיון טוב למצוא למי זה שייך והיא אמרה לליאל להסתכל טוב ‏על החנוכייה ולראות אם יש שם ‏איזה סימן מיוחד שיכול לעזור למצוא את מי שזה שייך לו.
‏ליאל הסתכלה בעיניים בורקות, ‏חריטה קטנה שכתוב עליה משפחת לוי, ‏היא ישר הבינה ‏שזו הולכת להיות המתנה הכי גדולה שלה לבת מצווה ‏שהיא הולכת לעזור למישהו ‏למצוא את החנוכיה האבודה שלו. אמא שלה אמרה שזה באמת רעיון טוב, כי היא לא תהיה סתם זרוקה ברחוב בלונדון.
‏ליאל התחילה לחפש אם יש אנשים מסביבה, אולי זה שייך להם. ‏היא לא מצאה מישהו שמחפש חנוכייה. אמא שלה ‏הציעה עוד רעיון: ‏שהן ‏תישארנה במקום שהן מצאו את החנוכייה וימתינו לראות אם מישהו בא לקחת אותה. ‏אחרי מספר דקות של המתנה הן לא ראו שאף אחד מגיע. ‏הן כבר התחילו לאבד תקווה. ‏אמא של ‏ליאל אמרה לה שביום האחרון שהן תהיינה בלונדון הן תבואנה לראות אם החנוכייה עדיין שם.
הגיע היום האחרון שלהן בלונדון וליאל כבר חשבה שמישהו לקח את החנוכייה, אבל כשהגיעו הן ראו שהיא עדיין שם. אמא אמרה לליאל שהיא לא צריכה לדאוג והן פשוט צריכות לשאיר את החנוכייה איפה שהיא נמצאת עכשיו. ליאל קצת התאכזבה, כי היא רצתה לעזור למצוא למי החנוכייה שייכת, אבל אחרי כמה דקות בזמן שליאל התעצבה, היא שמעה קול של מישהו שמדבר עברית. “סליחה, יכולות שניה לזוז? נראה לי איבדתי משהו?” ליאל ישר שאלה אם הוא מתכוון לחנוכייה שלו, ‏ואז הוא ענה לה: “אבדה לי חנוכייה, כי פעם גרתי פה וכנראה שאולי נפלה לי בדרך לשדה התעופה, כי מיהרתי שלא אפספס את הטיסה. יכול להיות שכתוב על החנוכיה משפחת לוי?” ליאל ישר ענתה: כן!!
האיש אמר שזה שלו, ליאל ואמא שלה מאוד שמחו וגם האיש, כי הוא ‏מצא את החנוכיה.