תעלומת השרשרת
במשפחת כהן גרו בשמחה מירי- האמא, והאחים-רון, אור, מיה וגילי. לפני כחודש הצטרף למשפחה נער בשם לוי כיוון שלא היה לו בית לגור בו. יום אחד בזמן שכולם מתארגנים לבי”ס, מירי רואה שהשרשרת שהחביאה במגירה שלה נעלמה. כשכולם שמעו על הבשורה הרעה ממירי הם נבהלו מאוד, שחשבו שמסתובב גנב בבית. הם לא ידעו שהגנב איתם בבית כל יום. בלילה כשהלבנה הופיעה, שכבה מירי במיטה מנסה להירדם. למחרת בבוקר בזמן שהילדים מתארגנים לבי”ס מירי הסתובבה בבית ומחפשת את הגנב שגנב לה את השרשרת. בעודה מחפשת ראתה מירי את לוי מהרהר בצורה מחשידה. התקרבה מירי אל אדון לוי ושאלה אותו:
-“מה קרה לך למה אתה מהרהר ככה?” אדון לוי לא רצה לספר לה את האמת אז אמר לה:
-“לחבר שלי יש יום הולדת ואני לא יודע אם ללכת או לא”.
-“ובגלל זה אתה מהרהר בכזאת רצינות?” שאלה מירי.
-“כן.” ענה לה באי רצון.
-“אף פעם לא ראיתי אותך מהרהר ככה.”
אדון לוי לא ידע מה להגיד אז העביר נושא: “ואת היית הולכת ליום הולדת?”
“כן!” אמרה מירי והלכה לחפש ראיות אחרות. פתאום ראתה מירי פיסת בד, דומה לבגד של אדון לוי. עכשיו זה מסביר הכל למה אדון לוי חשב כל-כך מוזר. אבל גברת מירי לא הייתה בספק כי אדון לוי אומנם מתנהג מוזר בזמן האחרון אבל לא יכלה לשפוט אותו מהמראה החיצוני. אז המשיכה לחפש, אבל עדיין חשדה בו קצת. בצהריים כשהילדים חזרו ואכלו. מיה וגילי באו וניחמו את אמא שלהם בשרשרת-חברות ופרחים. את הפרחים שמה באגרטל ואת השרשרת-החברות ענדה על צווארה ונישקה את הבנות הנבונות שלה. אחרי שניחמו הבנות את אימם. עזרו לה גם כן לחפש את השרשרת. הבנות הזמינו גם את רון ואור לחפש איתם את השרשרת. אבל אף אחד לא מצא את השרשרת או רמז שיוביל אותם לשרשרת. למחרת בבוקר קבעה גברת מירי לפגישה עם בכיר מהמשטרה, במקום שניקרא האגם הסגול. היא שוחחה איתו על הגנבות שהתרחשו בבית בזמן האחרון. הוא אמר שאין גנבים בארץ. אבל מירי הייתה בטוחה שגנבו לה את השרשרת. אז הנשיא שלח עוזר שמוצא דברים מוזרים.
“הוא ישאר איתך חודש ואז יחזור אלי.” גברת מירי הסכימה. היא חזרה אם העוזר הביתה. גברת מירי הכירה לו את כולם, את אדון לוי, רון, אור, מיה וגילי. לאחר מכן שאלה את מר מאיר אם הוא רוצה משהוא לשתות או לאכול. מר מאיר לא רצה כלום הוא רצה במיוחד לעשות רק את העבודה שלו. והעבודה שלו היא לחקור דברים מוזרים. אז כבר התחיל לעבוד היו לו הרבה מכשירים מיוחדים שיעזרו לו לבדוק דברים מוזרים למשל גניבה. מר מאיר לא בזבז שנייה אחת וכבר התחיל לעבוד. גברת מירי הראתה לו את פיסת הבד שמצאה, הוא בחן אותה וביקש שתביא את כל האנשים בבית כדי שיבדוק אותם. כל מי שהיה בבית בא מיד. ובבדיקה של אדון לוי הוא חש שהוא הגנב. הוא שאל אותו שאלות וכמו שציפה הוא ענה בפחד על כל השאלות. השאלה האחרונה ששאל היא היתה שאלה שאם הוא לא עונה עליה אמת הוא הולך לבית משפט. והיא היתה:
“האם אתה גנבת את השרשרת?” הוא ענה גם עליה בפחד, –
-“כן…” כולם שמחו מאוד ואדון לוי גורש על מעשה זה. והמשפחה גרה שוב בבטחה.
