תעלומת הקול המסתורי
בבוקר צח ונעים, עלתה החמה. ישי התעורר לבוקר חדש שהפציע. ישי היה ילד מחונן ומצטיין בלימודים, אבל מה שאפיין את ישי היה הסקרנות שלו. ישי אהב מאוד לחקור דברים. ישי חקר דברים בבית, אצל חברים ואפילו בבית הספר. לפעמים הוא היה חוקר תעלומות מסובכות, או מוצא דברים שנעלמו, בעזרת זכוכית מגדלת והרבה חוכמה. אפשר לומר, שישי הוא ילד בלש!
אותם הימים היו ימי קורונה, בתקופות של סגרים, לישי היה הרבה זמן פנוי והוא יכול היה לחקור הרבה. עד שהגיע שעת הzoom, שבה כל כיתתו נכנסה לשיעור בzoom ולמדו. ישי היה מצטיין בzoom (כמובן), הוא ידע לענות על כל השאלות שהמורה דוד שאל. אחרי הzoom הארוך והמעניין, שנמשך עד הצהריים, ישי ראה סרט פנטזיה במחשב. הסרט היה על ילד בלש, והילד חקר תעלומות, כגון: “תעלומת הטבעת הגנובה”. ישי אהב מאוד את הסרט. ולאחר מכן, ישי בנה עם אחותו הגדולה, פאזל של אלף חלקים! והם נהנו מאוד.
למחרת, ישי רצה לעשות משהו מעניין, הוריו היו טרודים בעבודה (דרך הzoom), ולא יכלו להעסיק אתו. הוא שאל את הוריו: “מה אני יכול לעשות?” והם ענו לו: “אתה יכול לצאת לגינה שלנו, ולשחק שם בלגו”. ישי היה ילד שונה מכל הילדים, הוא לא אהב משחקי קופסה ולא משחקי לגו. ישי אהב להתרוצץ כל היום וכל הלילה, ולחקור דברים שונים ומוזרים. הוא קיבל רק חלק קטן מההצעה, הוא לקח את מכשירי הבילוש שלו ויצא לגינה לחקור דברים. הוא חיפש וחיפש, אך לא מצא שום דבר מעניין. ישי כמעט התייאש, עד ששמע קול מוזר. ישי חיפש את מקור הקול, אבל הוא הבין שהקול בא מחוץ לגינה שלהם ואסור לו לצאת, כי יש סגר.
ישי חזר הביתה במהירות ושאל את אחותו הגדולה: “נועה את יודעת האם מותר לי לצאת מהגינה?” “לא”, היא השיבה. “ואם רק למעט זמן?” חזר ישי, ונועה השיבה: “לא!” ישי ממש רצה לחפש את מקור הקול, אז הוא המשיך לשאול: “ואם לשניות בודדות?” “די!!!” אמרה נועה, “אתה ממש מנדנד לי!” ישי יצא בעצבנות מהבית, אזר אומץ וברח למחוץ לגינה.
ישי התחיל ללכת בכיוון הקול המוזר, ולאט לאט הקול התחזק. הרחוב בחוץ היה ריק לגמרי, וישי העלה מחשבות כמו: “אולי זה מכונית שנכנסה לתוך בור? מכונה שנתקעה? ואולי אפילו ילד שמגרגר?” הוא לא הבין מאין הקול הזה בא, אבל המשיך ללכת קדימה. הוא התחיל קצת לפחד, כי אולי יהיה קצת מסוכן במקום שממנו הרעש מגיע.
השמש שקעה, וישי המשיך ללכת, הוא הרגיש שהוא קרוב מאוד, אבל עכשיו הוא ממש פחד! הוא חשב שאולי זה דוב רעב, שרוצה לאכול אותו! אבל הוא התגבר על הפחד. ישי הגיע לרחוב חשוך מאוד, ואז הוא ראה ארגז שזז! הוא התקרב, ופתאום! קפץ עליו גור כלבים קטן ומלוכלך, הוא כל כך ריחם על הגור הקטן, והחליט לקחת את הגור. הוא הרים את הארגז עם הגור הקטן, ורץ בחזרה הביתה.
הוא הגיע הביתה עם הארגז ונכנס בהתלהבות בזכות הגור הקטן. כשהגיע לסלון, ראה את כולם מתקבצים סביב השולחן מודאגים ומוטרדים, ואז אחותו נועה צעקה: “הנה הוא!!!” אמא קמה במהירות מהשולחן, וחיבקה את ישי, ואמרה לו בדמעות: “דאגנו לך כל כך! איפה היית? כמעט הזמנו משטרה!” ישי הבין שהוא עשה מעשה לא טוב, וביקש מכולם סליחה ואז אמר:
“תראו מה מצאתי!” הוא פתח את הארגז וכולם ראו את הגור הקטן, והתלהבו מאוד. הם קצת ניקו אותו, האכילו והישקו אותו ואז הלכו לישון.
ישי ישן במיטה עם הגור הקטן, ולמחרת בבוקר הם לקחו אותו לווטרינר. הווטרינר טיפל בו, ואמר לישי שהוא יכול לאמץ את הגור הקטן!
עברו כמה חודשים והגור, שהפך כבר לכלב, נהיה חלק מהמשפחה וזכה לחום ולאהבה…
