היתה זאת הפסקת עשר ודן התבונן על ציור הגרפיטי המוזר שבקיר בית הספר שלו. הוא חשב, “מעניין מאוד מי צייר את הציור הזה?” ופתאום, הוא הבחין בכתב מוזר בתחתית הציור. הוא רץ לקרוא לשי, טל ודניאל. דן הסביר להם מה קרה. טל אמר שהוא רוצה לראות את הציור, גם שי ודניאל רצו לראות את הציור אז דן הסכים. והם רצו לציור הגרפיטי, שדרך אגב היה ציור של נמר. ובדיוק אז היה הצלצול. דן אמר “הפסקה הבאה נפגשים פה!” כולם הסכימו. השיעור התנהל כרגיל כולם הקשיבו [אף אחד לא הקשיב…] ההפסקה התנהלה אחרת לגמרי.
דבר ראשון,: דן, טל, שי ודניאל נפגשו ליד נמר הגרפיטי. דניאל [שסוף כל סוף דיבר] אמר
שהוא רוצה הוכחה שיש בכלל כתובת של בן אדם בתחתית הציור! ודן הראה לו שיש כתב מוזר.
שי אמר “מחר נפגשים כאן עם זכוכית מגדלת, שקיות ושק מאוד גדול.” בסדר כולם אמרו [כמו מקהלה חחחחחי…]
למחרת כולם הביאו את מה שצריך, והתחילו בחיפושים. דבר ראשון הם התחלקו ליחידות: דן לכיתות, טל למסדרון, שי לשירותים ודניאל לחצר. אחרי בערך 5 דקות שי מצא שלושה בקבוקים של ספריי אדום, חום וצהוב. שי קרא לכולם והראה להם את בקבוקי הספריי. טל אמר שצריך לעשות סקר, ודניאל אמר שצריך למצוא רמזים. ואז דן אמר “די!” פשוט נעשה הגרלה: נצייר עיגולים לבנים
ושחורים, כל אחד יבחר צבע, ושי ישלוף קלף מי שיצא יצא” בסדר אמרו טל ודניאל. למחרת כל
החבר’ה נפגשו ליד נמר הגרפיטי שי שלף קלף, טל ודניאל היו מתוחים שי אמר “הזוכה הוא
דניאל!” יש! אמר דניאל והם התחילו לחפש. טל נאנח, ואז דן חשב ואמר לעצמו [טוב לא לעצמו
אבל בסדר] “אולי פשוט נשלב”… “נשלב, מה זאת אומרת?” שאל טל. דן הסביר שאפשר למצוא
רמזים ואליהם לבנות סקר. “או-קי ” ענה דניאל והם המשיכו לחפש רמזים. פתאום ראה שי
שכתב היד על הגרפיטי נראה דומה מאוד לכתב של מורה כלשהי שי קרא לכולם ואמר להם
את אותו הדבר, דן אמר שעל זה יעשו סקר, כולם הסכימו. דן הכין את דף הסקר. אחרי השיעור
[בהפסקה כמובן] דן, טל, שי ודניאל חיפשו מורים ומורות. שי חשב ואמר “מה שאנחנו עושים
הוא לא ממש סקר”, “בסדר” ענה דן. והם המשיכו לחפש. פתאום ראה דניאל ארבעה מורות.
והם רצו למורות, וביקשו מהן לכתוב את החתימה שלהם על הדף שדן החזיק ביד שלו.
ככה לכל מורה אפשרית.
למחרת כל החבר’ה נפגשו ליד נמר הגרפיטי. טל הביא זכוכית מגדלת בשביל לבדוק את
האותיות בדף ובגרפיטי. דן ודניאל השוו את החתימות של המורות לחתימה של המורה
המסתורית [תם תם תם.] דן גילה שהחתימה שעל הגרפיטי הוא של המורה דינה
שמלמדת מתמטיקה. ואז היה את הצלצול. בהפסקה טל, שי,דן, ודניאל הלכו לדינה
המורה למתמטיקה, ושאלו אותה אם היא ציירה את הציור והיא ענתה “כן!” ואמרה עוד משהו
חשוב מאוד, והוא: “כל בן אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה בין אם זה שתי דברים או אחד
ובין אם זה ללמד מתמטיקה לילדים ולצייר גרפיטי, או להיות רופא ולבשל מטעמים טעימים
מאוד.” ומאז טל, שי, דן ודניאל הבינו שלא אכפת מי אתה או במה אתה עוסק העיקר
שתמיד תעשה מה שאתה רוצה לעשות לא משנה מה. הסוף. [תודה שקראתם.]
