תעלומה בכינרת

תעלומה בכנרת

כתב: איל עוזרי, ג’1

שלום, שמי דרור. אני בן 19 ואני גר בירושלים. אתם בטח שואלים מה אני אוהב לעשות? אז ככה, הדבר שאני הכי אוהב לעשות זה לטייל. כולם שואלים אותי, עם מי אתה מטייל? אז אני תמיד עונה אני מטייל עם חברה שלי שקוראים לה רוני. אנחנו חברים 5 שנים ומטיילים בעיקר בארץ אבל כבר 3 פעמים טסנו לחו”ל (חוץ לארץ).

אבל אני וחברה שלי לא מטיילים לבד, גם חברים שלי כמו  לביא, אורי ואיתן מצטרפים אלינו. אה, כמעט שכחתי אני הבכור מתוך שניים עשר ילדים! אוקי, כל הדברים האלה הם על עצמי.

לפני שבועיים בערך אני, חברה שלי וחברים שלי יצאנו לטיול בכנרת. ישר אחרי שקבענו את הטיול כולם הלכו להתארגן.

אני הבאתי את האוהל, רוני הביאה הרבה מים, לביא הביא פלסטרים ותחבושות למקרה שמישהו יפצע, אורי הביא המון אוכל, איתן הביא את הסאג’,הפחמים והעצים. בסדר, עכשיו נעבור למה שקרה בטיול.

אני אתאר לכם מה עשינו. כשהגענו לכנרת אני, רוני, איתן ולביא הרכבנו את האוהל ובינתיים אורי הכין את המדורה. כשסיימנו את כל המשימות ישבנו ליד המדורה וצלינו מרשמלו.

פתאום אורי אמר “אני עייף, נתעורר מחר ונמשיך במחנה.”

כולם הסכימו איתו והלכנו לישון. כולם נרדמו חוץ ממני, הסתכלתי לכיוון פתח האוהל ופתח האוהל נפתח.

ישבתי על המזרון המום. פתאום שמעתי את חברה שלי רוני אומרת “גם אתה ראית את האיש הזה שנכנס לאוהל?” 

“מישהו נכנס לאוהל!?” צעקתי,

“כן”, היא אמרה ברוגע (לא הבנתי איך היא יכולה להיות רגועה) “אז מה נעשה?” שאלתי,

“נלך לישון ומחר נספר לכולם מה קרה בלילה ונתחיל לחקור” (עכשיו היא נשמע קצת לחוצה) היא נשכבה על המזרון ונרדמה.

אחרי שרוני אמרה את זה שכחתי לגמרי מזה שמישהו נכנס לנו לאוהל אז פשוט נשכבתי על המזרון ונרדמתי. לאחר מכן כשהשחר עלה איתן העיר אותי ולביא העיר את רוני ואת אורי. אחרי שכולנו קמנו, אכלנו ושחינו בכנרת נכנסנו לאוהל לנוח ורוני התחילה לדבר. היא סיפרה על זה שהיא ראתה מישהו עם משקפים שחורות מחטט לנו בציוד.

כשהבנו שהוא לקח משהו שהיא לא ראתה לביא כעס: “למה לא עצרת אותו?!”

“היא לא אשמה, היא הייתה עייפה!” הגנתי על רוני.

“בסדר דרור, אתה חבר שלה אז אתה מנסה להגן על רוני!”

“לא נכון!” רוני אמרה (כנראה שהיא נעלבה ממה שלביא אמר)

“מה זה משנה!” אורי צעק.

“נכון”, אמר איתן, “צריך להתחיל לחקור מי זה היה כי בכל זאת רוני ראתה שמישהו נכנס לאוהל. איזה מזל שהבאתי פנקס! נוכל לכתוב בפנקס את כל המידע שיהיה לנו.”

“רעיון טוב!” רוני אמרה,

“טוב אז תכתוב את מה שאני אומר לך” אמרתי.

“בסדר גמור” ענה לי איתן.

“מעולה” עניתי, “תכתוב:1. איש עם משקפים שחורות גנב משהו.”

“יופי, עכשיו תחביא את הפנקס” אמר אורי.

“החבאתי אותו!” הודיע איתן.

אחרי שאיתן הודיע שהוא החביא את הפנקס הלכנו לישון. פתאום שמעתי את האוהל נפתח. לחשתי לכולם שיקפצו על האיש ובאמת כולם קפצו על האיש. בגלל שהוא לא היה חזק הוא לא הצליח לברוח, ופתאום ראיתי סאג’ על הגב שלו. טיפסתי על הגב, חטפתי לו את הסאג’ וקראתי למשטרה. כשהוא הגיע ליד הכנרת המשטרה תפסה אותו ולקחו אותו לכלא.

 

הסוף!!

או שלא!?

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »