חלק א’ – ההופעה
מעוז הוא ילד בן 11 שחולם להיות זמר. הוא אוהב לשיר, לנגן בכלי הנגינה שלו ולכתוב שירים. מעוז מוכשר מאוד והתקבל ללהקת “בית העץ”.
“השמרטפים” גם הם להקה, להקת רוקנרול מקומית שמופיעה בהופעות רחוב במהלך השנה.
השופטים הם אוסף של זמרים מבוגרים ששופטים בתחרויות שירה בין הלהקות השונות.
בלהקת בית העץ שרים ומנגנים בטקסים שמתקיימים בבית הספר וגם באירועים שמחים כגון חתונות, בר מצוה ואירועים משמחים נוספים.
8:00 בבוקר מעוז התעורר לבוקר גורלי וחשוב בו עליו להתכונן לקראת החתונה של בת דודתו שבה הוא מנגן ומופיע עם חברי להקת בית העץ ולתחרות השירים הגדולה.
מעוז והלהקה נפגשו כדי להתכונן ולעשות חזרות לקראת החתונה המדוברת, במהלך החזרות הציע מעוז שהם יכינו שיר במיוחד לכבוד החתן והכלה. מעוז כתב את המילים וחיבר מנגינה וחבריו עזרו לו לבצע את השיר מספר פעמים עד שידעו לעשות אותו בצורה טובה. ואז החלה ההופעה, גם מוטי בא להופעה, מוטי הוא הזמר של להקת “השמרטפים.”
הוא עמד במרכז הרחבה עם הפלאפון דלוק על מצלמה וחיכה להופעה. מעוז קצת חשש הוא הרגיש פתאום חסר ביטחון ומבוהל לראות את מוטי שנחשב לזמר גדול. הוא ניסה לא להתייחס אליו וההופעה החלה.
חברי המקהלה שרו בהתרגשות, ניגנו ואפילו הוסיפו אפקטים מיוחדים כשפתאום ראה מעוז את מוטי הולך אל מאחורי הבמה, אבל אין זמן, עוד מעט ההופעה תיגמר..
לאחר ההופעה הלך מעוז אל מאחורי הבמה, שם הוא ראה את מוטי מקליט את השירים החדשים שהמציאו. הוא ראה את זה וצילם ואחר כך הראה את התמונה ללהקת “בית העץ”.
חברי הלהקה הזדעזעו ואמרו: “צריך לתפוס את מוטי מהר!” “רגע” אמר מעוז “צריך להתפצל” “בסדר” אמרו חברי הלהקה, מעוז אמר להם איך להתפצל, אתה תלך לשם ואתה תלך לשם… כשסיימו חברי הלהקה לחפש התקבצו ליד הבמה וכל אחד אמר מה הוא ראה, דוד חבר הלהקה אמר שהוא ראה את מוטי הולך לכיוון המחנה של השמרטפים ושהוא הסתתר הוא ראה את מוטי אם כבלים של האפקטים המיוחדים שלנו, ואז מעוז נזכר שעוד מאת יש עוד הופעה מול השופטים בתחרות.
חלק ב – התחרות.
לא היה זמן להמשיך בחיפושים, כל חברי הלהקה חזרו מהר לבתים והתכווננו לתחרות הגדולה.
בשעה 16:00 הם נפגשו שוב באולם הגדול מוכנים ונרגשים לקראת ההופעה..
האולם היה עמוס באנשים אשר באו לצפות ובחבר שופטים מכובד מאוד.
מעוז היה נרגש במיוחד הם החליטו לשיר את השיר שהוא חיבר וזה שימח אותו מאוד אבל גם גרם לו להתרגש מאוד.
להקת ה”שמרטפים” הייתה הראשונה להופיע, הם עלו לבמה כשפתאום מעוז שם לב שמוטי מחזיק דף בידו. חברי הלהקה התקבצו ביניהם והסתודדו.
המנחה הכריז על הלהקה והם התחילו לשיר.
ברגע שהגיטרה הראשונה התחילה לנגן הבינו חברי להקת “בית העץ” שאין להם שיר לשיר. מוטי נתן לחבריו את השיר שלהם והם ביצעו אותו. הם היו מזועזעים מאוד!!
איך זה יתכן איך הם הצליחו ללמוד כ”כ מהר את השיר?? זה לא יתכן!!
דוד שם לב שהפלאפון של מוטי מונח על הספסל הוא לקח אותו והסתכל בהודעות, מסתבר שמוטי צילם וידאו וכך הם למדו את השיר כ”כ מהר..
חברי הלהקה היו עצובים וכעסו מאוד על הלהקה השנייה.
“בואו נלך לשופטים ונגיד להם שהעתיקו ממנו.. ” אמר מנחם, “אין זמן אנחנו תכף עולים” אמר דוד. “אז מה נעשה? מה נשיר? אי אפשר לשיר את אותו השיר” אמר איתמר. “יש לי רעיון” אמר מעוז “בואו נשיר את שיר ההמנון של בית הספר שלנו” “מה??” אמרו כולם יחד.
איך זה קשור? “תראו,” אמר מעוז, “לא נוכל לשיר את השיר שלנו כי עכשיו שרו אותו מה שנעשה נשיר שיר שכולם מכירים מה שחשוב זה איך אנחנו שרים ואיך אנחנו מנגנים. הרי השיר של בית הספר עוסק בעין טובה ובחברות, ואולי כך הם גם יבינו שעשו טעות..”
בסדר אמרו החברים.
חברי להקת “השמרטפים” סיימו לשיר הם ירדו מהבמה ועכשיו הגיע תורם של חברי להקת “בית העץ” המנחה הזמין אותם לשיר הם עלו בהתרגשות. היה שקט כולם חיכו שיתחילו אבל אז מעוז לקח את המיקרופון והתחיל לדבר במקום לשיר. “שלום לכולם נשיר עכשיו שיר חשוב אשמח שכולם יקשיבו טוב למילים” כשאמר זאת הוא הסתכל על מוטי שעמד בצד הבמה.
הם התחילו עם המנגינה ואז מעוז ודוד שרו זה היה מיוחד ומרשים מאוד, הם שמו לב שאחד השופטים מזיל דמעה מהתרגשות.
הם סיימו לשיר כולם עמדו ומחאו כפיים. הם ירדו מהבמה. מוטי ניגש אליהם כשראשו כפוף ואתו באו כל חברי הלהקה “שרתם יפה” אמרו בלי להסתכל.
בסיום השירה הזמינו השופטים 2 להקות ששרו הכי מרשים זה היה להקת “השמרטפים” ולהקת “בית העץ” הם עמדו אחד ליד השני השופטים עמדו להכריז על המנצחים כשלפתע מוטי אמר “עיצרו” מה?? מדוע?
“גנבנו ללהקה השנייה את השיר. לא מגיע לנו לנצח” אמר מוטי, כולם עמדו בשקט, הם היו המומים. חברי להקת “השמרטפים” ביקשה סליחה והשתתקה. בינתיים הקהל התחיל להתלחשש. המנחה השתיק את כולם הוא שיבח את להקת השמרטפים על האומץ לבקש סליחה ואת חברי להקת בית העץ על היכולת לסלוח..
השופטים הגישו למנחה את המעטפה עם התוצאות והרי זה פלא במקום מנצח אחד היה תיקו ו2 הלהקות זכו בתחרות.
חברי הלהקות עמדו על הבמה שמחים ונרגשים הם לחצו ידיים. מעוז אמר למוטי : “רוצה שנחבר שיר יחד”? מוטי היה נרגש “כן” הוא ענה.
הלהקות קיבלו מדליות וכולם מחאו להם כפיים.
הסוף.
