תחרויות

דני אהב להשתתף בתחרויו ת מאוד, ב עוד שבועיים תהיה תחרות שהפרס הראשון שלה הוא רחפן
ודני מתרגש מאוד והוא חיכה וחיכה עד שהיום הגדול הגיע
ואז המנהל הוציא את הפתק הראשון “והזוכה הוא אריאל”
חזרתי הביתה בבכי גדול ואמא שלי לא הבינה למה ושאלה
“הכול בסדר למה אתה בוכה?” לא עניתי המשכתי
לבכות והיא עוד פעם שאלה “דני למה אתה בוכה ?” ואז ענ יתי בבכי
“היום הייתה הגרלה ולא זכיתי” “אני מבינה, אתה יודע כשהייתי
בגי לך גם אני אהבתי תחרויות והייתי בוכה
כשהייתי מפסידה אבל אמא שלי לימדה אותי שלא צריך לבכות
כי הכול השם עו שה לטובה ” ואחרי כמה דקות צלצל הטלפון
אני עניתי “שלום” וזה היה אריאל הוא שאל אם אני רוצה
לבו א אל יו לשחק ברחפן, שאלתי את אמא שלי והי א הסכימה והלכתי אלי ו תוך
כדי ששיחקנו ברחפן שלו שאלתי “איך יש לך כזה מזל והוא
אמר “זה לא ממש אני ” ואז הסתכלתי אליו במבט שואל “בו אני יראה
לך ” הוא הוצי א מהילקוט שלו פנקס קטן ושאלתי “מה זה הפנקס
הזה” והוא ענה “זה פנקס התודות שלי אני כול יום כותב 10 תודות ואני
ממליץ גם לך לכתוב” הפנמתי את מה שהוא אמר לי ויום אחד
אחרי בלי להודיעה בבוקר המורה אמר שיש הגרלה הוצאתי את הפנקס וכתבתי
10 תודות ואז המנהל אמר “הזוכה במקום הראשון הוא דני” כול החברים שלי אמרו
“כול הכבוד” וממש שמחתי , למדתי להודות וזכיתי