שנת שמיטה
כל יום במשפחת יעקובוביץ’, אחרי חזרתם מהלימודים הם משקים את העציצים שבעדן החלון, אבל היום אבא אמר:” לא להשקות”.
הילדים שואלים “אבל למה היום לא משקים כמו כל יום?”
אבא עונה: “ילדים היום התחילה שנת שמיטה”.
“מה זה שנת שמיטה? שם משונה יש לשנה” שאלו הילדים
אבא מסביר:” שבשנת השמיטה לא עובדים באדמה, האדמה שייכת לה’ ,
יש מלאכות האסורות ויש מלאכות המותרות בשנת השמיטה
שאותם נלמד לאחר ארוחת הצהרים.”
לאחר זמן..
“ילדים גמרתם את ארוחת הצהרים?” שאל אבא
“כן, אבא”
“אם כן תפנו את הצלחות מהשולחן.”
“פיניתי אבא, גם אני, גם אני” ענו הילדים אחד אחרי השני.
“בסדר, ילדים תישבו מסביב לשולחן כדי שאני אוכל להתחיל לספר לכם על שנת השמיטה”
כל הילדים יושבים ואבא מהתחיל לספר בהתרגשות רבה
“המלאכות שאסורות מדאורייתא…
המלאכות שאסורות מדרבנן…
עכשיו הבנו מה זה שנת שמיטה, תודה אבא על ההסבר. היה כיף לשמוע מה זה שנת השמיטה” הודו לו הילדים.
“בבקשה גם לי היה כיף לספר לכם.”
