שם הסיפור: שנתן משלו
איש אחד ושמו לירון גר בכפר קטן בארץ רחוקה, הוא היה איש ירא שמיים ומינו אותו לגזבר הכפר. תפקידו היה לחלק כסף, הוא קיבל כסף מהעשירים ונתן לעניים.
אחרי כמה שבועות התחילה שנת בצורת התושבים נעשו עניים, ולאט לאט התרוקנה הקופה עד שיום אחד לא נשאר פרוטה. בדיוק באותו יום באה יתומה לעיר, אמרה ללירון: לירון הצדיק אנה תן לי כמה פרוטות, יתומה אני ואין לי כלום אמר לה לירון: חבל שלא באת קודם! כבר לא נשאר כלום בקופה! בכתה היתומה, ריחם עליה לירון, לא היה עשיר ובכל זאת נתן משלו ומלחמו ומכספו, ובסוף כמעט לא נשאר לו כלום. יום אחד הוא יצא לשוק והסתובב שם ואז ראה חנות דגים ואמר לעצמו: ממ אני רוצה דג וקנה דג עסיסי וטוב, בא הביתה פתח את בטן הדג וגילה משהו נוצץ, גילה שזה יהלום נוצץ, מכר אותו ונעשה עשיר, הוא חי, הוא וכל אשר לו, עשירים באושר גדול.
יום אחד הרגיש לירון משהו בגופו, פתאום הרגיש כאבים וסחרחורת והוא התעלף!!!, משפחתו הביאו אותו לבית חולים הוא התעורר בבית חולים מסוחרר לא הבין מה קורה, הרופאים בדקו אותו ואמרו שהוא במצב לא טוב ושיש רק תרופה אחת שתעביר את המחלה. באה רופאה אחת עם התרופה רופאים לא האמינו, לירון הכיר את הרופאה הזאת אבל לא זכר מאיפה הוא מכיר אותה, אמרה הרופאה: לירון אתה לא זוכר אותי? אמר לה לירון: אהה עכשיו נזכרתי, את היתומה שהבאתי לך מכספי. אמרה לו: אני היתומה, הבאת לי כסף ובכסף הזה פתחתי עסק, קניתי תרופות, והנה אני נותנת לך את התרופה. לירון אמר ליתומה: אני אסיר תודה לך. אמרה לו היתומה: אני אסירת תודה לך.
בזכות הכסף הזה נרפא לירון והוא חי עוד חמש עשרה שנים טובות לא היה להם דאגות הוא וכל אשר לו והוא חי בנחת הוא באושר ועושר עד עצם היום הזה, סוף.
