שמחהלה
יום שני ב’ מר-חשון 11:15 שיעור גמרא
דקה עברה ועוד אחת, אני מתחיל להשתעמם, יצרתי כבר מטוס נייר- אבל חששתי להטיס אותו, ניסיתי להתעמק בגמרא והמילים קפצו לי מול העיניים. נזכרתי שאתמול אמא אמרה שבשבת יבאו דוד מוישי ודודה רוחלה עם עשרת ילדיהם. הלוואי שאלי, דודי, עקיבא, אבי ויענקי ירצו לשחק חמש אבנים וגם שדודה רוחלה תסכים שאני יחזיק את שייני התינוקת המתוקה. נראלי שנכנסת דבורה לכיתה, לשרולי אברמוביץ יש אלרגיה אני חייב להזהיר אותו. “המלמד, נכנסה דבורה לכיתה ולשרוליק יש אלרגיה!” קמה מהומה בכיתה, צריך להגן על שרוליק שהדבורה לא תעקוץ אותו. “ילדים” המלמד קורא “הרגתי את הדבורה אפשר לחזור ללמוד, ומוטי שוורץ למה הפרעת למהלך השיעור”? אני לא עונה, למה הוא צועק עלי? עשיתי משהו טוב, לא? אבל עכשיו אני חייב להיות מרוכז, אחרת… שניה, מה השעה? אני מסתכל בשעון שקבלתי מתנה מסבא ליום הולדת של גיל שש, השעה עכשיו 11:55, עוד חמש דקות נגמר השיעור. “תלמידים יקרים” למה המלמד מתחיל בתארים? אני רוצה להקשיב.. “ביום רביעי ד’ חשון הבא עלינו לטובה תתקיים אסיפת הורים מהשעה שמונה עד השעה עשר, אשמח שההורים יעדכנו מתי הם יכולים להגיע.
יום רביעי ד’ מר-חשון 8:30 במיטה שלי
אבא נכנס לחדר שלי, מדליק את האור ומתיישב על ידי, אבא מתחיל לדבר, המלמד אמר שאתה מצטיין באהבת ישראל וכל החברים רוצים להיות בחברתך ישר כוח.’ ‘מה עוד הוא אמר?’ אני שואל ‘שקצת קשה לך בלימוד הגמרא והוא המליץ על לימוד בחברותא פעמיים שלוש, ואני רוצה לשאול לדעתך’
‘אפשר לנסות בשמחה’ ‘עוד היום אחפש בחור שישמח לעשות זאת, רגע, מתי אתה רוצה להתחיל?
‘אממ אולי שבוע הבא?’ ‘בסדר, ילד טוב של אבא’
אבא מכבה את האור אומר לי לילה טוב ויוצא, אני מסתובב לצד השני ונרדם
יום ראשון ח’ מר-חשון 4:00 בית כנסת ‘אור ישראל’
היום אני מתחיל ללמוד עם הבחור שאבא מצא לי, שניה זה לא הוא, ‘שלום עליכם’ לבבי מגיע מכיוון הבחור ‘עליכם שלום’ ‘זה אתה מוטי שוורץ’ ‘נכון’ אני עונה ‘איפה נשב?’ אני מצביע על פינה צדדית והוא מצביע על פינה מרכזית אבל הולך למקום שאני הצבעתי. ‘מוטי, אתה לא שואל איך קוראים לי?’ ‘איך קוראים לך?’ ‘קוראים לי שמחהל’ה לוינסון’ לא פלא שקוראים לו שמחהל’ה אני חושב ‘מוטי, מה דעתך על מבצע?’ ‘דעתי מצוין’ ‘המבצע הולך ככה, כל לימוד משותף שלנו שאתה מרוכז אתה מקבל שתי נקודות ושאתה בשמחה תקבל חמש נקודות, נכון שווה?’ ‘בטח שווה אבל מה הפרס?’ אני שואל ‘רוצה שנעשה רמזים?’ ‘טוב, זה משהו גדול? בצבע חום לבן שחור?’ ‘לגלות?’ ‘כןןן!!’ ‘לאחי יש חוות סוסים ואני ישאל אותו אם אנחנו יכולים לבא’ ‘ייששש’ אני מנתר לגובה ‘איך ידעת שאני הכי אוהב לרכב על סוסים? פעם שעברת שרכבתי זה היה לפני מלא זמן’
‘איזה כיף לי שאני משמח אותך אבל שכחת איך תקבל את הרכיבה על הסוסים? בוא נתחיל ללמוד ,אני הולך להביא את הגמרא, באיזה גמרא אתם עכשיו? מסכת ביצה? מצוין, בדיוק עשינו סיום על זה בבית שלי’
כעבור שעה 5:00 בית כנסת ‘אור ישראל’
‘שלום מוטי ושמחהלה, הגיע הזמן לגמור’ אני נפרד משמחהלה ואנחנו מסכמים שנפגש גם ביום שלישי הקרוב, אני ואבא יוצאים ‘איך היה, צדיק?’ אבא שואל ‘ממש כיף, הבנתי את הגמרא מצוין’ נ’כון הוא בחור שמח ברמה לא רגילה?’ ‘נכון’ אומר אבא ‘הוא תמיד אומר מצוה גדולה להיות בשמחה והחברים שלו אומרים משתלם תמיד להיות ליד שמחה’
