שלוש חברות מחפשות תחפושת
מגישה- נטע זבדי
זהו סיפור על שלוש חברות: מאי שיר ויהלי.
חג הפורים קרב ובא והגיע העת להתכונן ולחשוב על תחפושת. נפגשו שלושת החברות וחשבו יחד למה
להתחפש.
שיר אמרה: ‘אולי נתחפש לצפרדעות’? ‘ממש לא’! אמרו יהלי ומאי.
מאי הציעה: ‘אולי נתחפש למורות’? ‘ממש לא’. צעקו יהלי ושיר. ‘אבל למה לא?’ שאלה מאי. ‘כי זה רעיון
פחות טוב’. אמרו יחד.
מאי לחשה ליהלי באוזן ‘אולי נוציא את שיר מהחבורה שלנו ואז נתחפש ביחד, רק שתינו?
שיר נפגעה משתיהן מאוד ואמרה למאי: ‘זה היה לך נעים אם הייתי אומרת לידך סוד ליהלי?’ ‘לא, אבל
האמת שאני ויהלי חשבנו להתחפש לבד. רק שתינו ביחד’.
שיר הלכה הצידה ובכתה.
יהלי התקרבה לשיר וליטפה אותה ומאי נשארה במקומה. יהלי פנתה למאי ושיר ושאלה אותן: ‘בנות, האם
אתן רוצות להשלים ושנחזור להיות חברות?’
שתיהן ענו ‘כן. בשמחה’. מאי הסתכלה על שיר ואמרה לה: ‘סליחה! אני אשמח להשלים איתך’
שיר אמרה: ‘אני סולחת לך’ ושאלה: ‘אתן רוצות אולי להתחפש לפיות?’ שתיהן הסתכלו אחת על השנייה
ואמרו: ‘יה, זה רעיון נפלא’! הן נפרדו לשלום אחת מהשנייה וקבעו להיפגש מחר כדי לתכנן את התחפושת.
למחרת בבוקר מאי התעוררה מוקדם ויצאה בשמחה לבית הספר, שם היא פגשה את שיר ויהלי. הן בקשו
מהמורה לשבת אחת ליד השנייה והבטיחו לה שלא ידברו באמצע השיעור. בהפסקה הן עסקו בהתלהבות
בתכנון התחפושת וקבעו להיפגש אחרי הצהריים.
מאי הגיעה הביתה וסיפרה לאימה בהתלהבות על תכנון התחפושת. אמה שמחה מאוד ואף הסכימה לעזור
בהכנת התחפשות.
הגיע חג הפורים ומאי, יהלי ושיר נפגשו מוקדם בבוקר בביתה של מאי. לבשו את השמלות שהכינו מראש,
התאפרו, הסתרקו ויצאו לבית הפר עם משלוח המנות שהכינו בביתן.
בתערוכת התחפושות שהתקיימה בבית הספר הן הציגו את עצמן והיו שמחות ומרוצות ובעיקר מכך
שהצליחו למצוא פתרון לתחפושת ולישמור על החברות הטובה ביניהן.
הבנות קיבלו משלוחי מנות משאר ילדי הכיתה וקבעו שגם בשנה הבאה הן יתחפשו יחדיו.
