שלוש חברות ללא סודות

היה זה בוקר רגיל לגמרי. כל האבות הלכו לעבודה, כל האמהות נשארו בבית וכל הילדים הלכו למסגרות.
כשאני מספרת את זה ככה זה נשמע שהסיפור הוא על כל ארץ ישראל, אבל למעשה הסיפור עוסק רק
בשלוש בנות בלתי נפרדות בנות 10 , שלומדות בבית הספר קדם שבכרמל. שמן היה נוגה,שחר ושרה.
הכל התחיל בהפסקת עשר כששלושתן היו בדרכן לעץ הזית שבחצר שתמיד אהבו לטפס עליו בהפסקות,
לשקוע במשחק דמיוני או סתם דיבורים. כשהגיעו לעץ, נוגה ושחר )שחשוב לציין שהיו החברות הכי טובות
מהגן( טיפסו עליו במהירות, והתיישבו במקומם הקבוע. אך שרה טיפסה על העץ בראש מושפל ומבט
עצוב, וזה גרם לנוגה ושחר לדאוג לחברתם הטובה. כששרה התישבה במקומה הקבוע על העץ, נוגה ושחר
התחילו לשאול שאלות “למה את כל כך מבואסת?” שאלה שחר “ולמה את לא אנרגטית כמו תמיד?”. שרה
נאנחה בצורה ששידרה לנוגה ושחר שהיא לא רוצה לדבר על זה. “טוב… אז מה אתן רוצות לעשות?”
שאלה שחר “לא יודעת אולי נשחק במשהו?” ענתה נוגה “אולי” אמרה שחר “טוב בנות אני חוזרת לכיתה
עוד מעט נגמרת ההפסקה” אמרה שרה וירדה בזהירות מהעץ. נוגה ושחר עקבו במבט דואג אחר שרה עד
שנעלמה מעיניהן. לאחר כמה דקות של דיבורים גם שחר ונוגה ירדו מהעץ. הן הלכו לאט לעבר כיתתן ה 5
במסדרון האמצעי. כשהגיעו לכיתה ראו את שרה ניגשת אל הלוקר שלה מוציאה ספר ומחברת מדעים
נועלת את הלוקר וחוזרת למקומה שהיה בשולחן השלישי בשורה האמצעית ליד ילדה בשם נעמי. כך גם
שחר ונוגה עשו: ניגשו על הלוקרים שלהן שהיו צמודים זה לזה, הוציאו ספר ומחברת מדעים נעלו את
הלוקרים שלהן התיישבו במקומן, שדרך אגב, בטח תופתעו לגלות שהן לא ישבו אחת ליד השנייה. זה היה
בגלל שלכל אורך החודש הראשון ללימודים, הן ישבו יחד וכל הזמן פטפטו והפריעו בשיעור, אז המורה
העבירה את שחר ליד ילדה בשם שירה ואת נוגה ליד ילדה בשם מיה. אבל שני השולחנות היו ממש קרובים
אחד לשני, אז זה לא היה כל כך נורא. נוגה באה לשולחן של שחר ושאלה אותה “את שמה לב שמשהו לא
בסדר עם שרה?” “כן,כן” ענתה ” מה את חושבת שזה?” “אין לי שמץ של מושג” ענתה ובדיוק אז נכנסה
לכיתה המורה למדעים נוגה רצה למקומה והתיישבה במהירות על הכיסא שלה “סליחה שאיחרתי,
תלמידים. היה לי איזה עניין עם הבן שלי” התנצלה המורה למדעים “אווווווו” צעקו כל הבנים “טוב
תפתחו עמוד 162 בספר ושרה תקריאי לנו את הפסקה הראשונה” “אממ אוקי”
+ + + + + + + + + + + + +
אחרי בית הספר שלושתם יצאו מבית הספר נוגה ושחר שהיו משני צדדיה של שרה החליפו מבטים. ואז
נוגה שאלה “בא לכן לבוא אליי?” “אני לא יכולה היום” ענתה שרה ,”איך? היום יום רביעי- זה לא היום
הפנוי שלך?”שאלה נוגה “אממ כן אבל אני מעדיפה לחזור הביתה” “זה יהיה רק שניונת, בבקשה!” “טוב”
+ + + + + + + + + + + + +
כשהגיעו לביתה של נוגה אימה כבר היתה בבית “הי חמודה הבאת איתך חברות?” “כן אבל רק לכמה
זמן!” צעקה לאימה, ונכנסה עם חברותיה לחדרה. שחר כבר ידעה מה נוגה זממה והתיישבה עם נוגה על
הכיסא המסתובב שלה. שתיהן הושיבו את שרה על מיטתה של נוגה: “מה קורה לך את ממש מוזרה בזמן
האחרון” אמרה נוגה “כן, ספרי לנו מה קרה” הוסיפה שחר “אוקי. אז ככה…” התחילה שרה בסיפורה
“אממ” שרה לקחה נשימה עמוקה ואז אמרה ” ההורים שלי מתגרשים” “אוי” אמרה נוגה “אני ממש
מצטערת בשבילך “כן” אמרה שרה עם חיוך קטן ” למה את מחייכת?” שאלה שחר “כי אני יודעת שיש לי
חברות טובות שיכולות לשפר את מצב רוחי כל הזמן” ואז כל שלישיית הבנות חייכו חיוך רחב כי הבינו
“יאללה אם הכל הסתדר עכשיו, בואו נלך לאכול את הפלאפל של אמא שלי, נשתה מיץ תפוזים ואולי
תשארי עוד אחר כך לשחק?” “ברור!” ענתה שרה בחיוך ענקי שלושתם יצאו לאכול!
סוף נתראה במרוץ הצבי הבא!