בקיץ 1989 הורי היתחתנו בפריז, קראו להם מארי ודניאל, כעבור שנה אני נולדתי הורי קראו לי ג’ולייט. לאחר שנתיים הורי החליטו להגשים את חלומם ולעלות לארץ ישראל כבר בתחילת הטיסה אימי הרגישה לא טוב, לאחר כמה שעות טיסה הורי נחתו בארץ. הגענו לבית של הדודים שלנו שקיבלו אותנו בימים הראשונים, קראו להם משה ורבקה והיו להם שתי בנות חמודות בשם תמר ורעות הם היו אדיבים אלינו ואירחו אותנו ממש יפה. לאחר כמה ימים הגענו לבית החדש שלנו בירושלים, הבית היה ממש יפה עם גינה ירוקה וחלונות גדולים, החדר שלי היה יפה ומיוחד. עדיין לא היו לי חברות כי רק עכשיו הגענו לפה ודי שיעמם לי אז אבא תמיד שיחק איתי בבובות.
אמא שלי הייתה עייפה כל הזמן , היא הלכה לרופא וגילתה שהיא בהריון !
תמיד שמעתי שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ, ואני ואמא ממש אותו הדבר. זה עשה אותי ממש שמחה כי אמא הייתה בשבילי הכל! ותמיד הערצתי אותה היא הייתה כל כך יפה.
אבא החליט שהוא בונה חדר לתינוקת, אבא תמיד היה איש אשכולות וידע לבנות הכל. החדר יצא ממש יפה ומיוחד. אני הכנתי ציור ותלינו יחד בחדר החדש. אחרי כמה חודשים בחופש הגדול לאמא כבר הייתה בטן ענקית, באמצע הלילה שמעתי את אבא ואמא ממהרים לבית החולים, אמא ראתה את הנולד וידעה שהיא חייבת למהר שלא תלד בבית.
אני נשארתי בבית, שושנה השכנה הגיעה לשמור עלי, לא ממש אהבתי אותה, היינו מתווכחות והיא כל הזמן רצתה שהכין שיעורי בית ולא הסכימה לי לאכול ממתקים, בסוף הגענו לעמק השווה. אני הכנתי את השיעורים והיא נתנה לי ממתק אחד.
הבוקר הגיע ושושנה לקחה אותי לבית הספר, אבא הגיע לאסוף אותי מבית הספר יותר וסיפר לי שאמא ילדה תינוקת וברוך ה הכל בסדר!
אחרי כמה ימים אמא חזרה לבית והתינוקת הייתה בעגלה, ממש קטנה ומתוקה, הכל התחיל ברגל ימין. התינוקת רק ישנה ואכלה ישנה ואכלה. ממש משעממת. ואז התינוקת קיבלה גזים ולא הפסיקה לבכות ולא נתנה לי לישון זה היה ממש מרגיז.
בשבת אבא החליט שהולכים לבית הכנסת ונותנים שם לתינוקת, עשינו הגרלה בין שלושת השמות שהכי אהבנו:
מרים
שרה
לאה
בסוך הרב המליץ על השם לאה, וכולנו שמחנו!!
ואז התחיל המסע שלי עם לאה. כל כך אהבתי לשחק איתה, עזרתי לאמא לטפל בה וכל מה שאבא ואמא ביקשו ממני, עשיתי. אני זוכרת שבפורים אמא קנתה איפור ואני ולאה החלטנו להתאפר בלי שאמא תדע, זה היה כזה מצחיק , קישקשנו על כל הפנים ושמנו אודם אדום. אמא ממש כעסה עלינו וביקשה שנכנס להתקלח מיד וננקה את האיפור.
כל לילה הייתי מספרת ללאה סיפור חדש וככה היא הייתה נרדמת, לאחר כמה שנים אני ולאה גדלנו והורי החליטו שהגיע הזמן לטוס ולראות את פריז! המקום שנולדתי בו. כל כך התרגשתי מהמחשבה שאני אטוס.
כשהגענו לפריז הייתי בהלם, היה כל כך יפה ושונה מארץ ישראל, הלכנו לראות את מגדל אייפל והצטלמנו בכל מיני אתרים יפים, אבא היה חרוץ כמו נמלה עובד כמו חמור ושיהיה לנו כסף לטיול הזה ושנוכל לראות איפה הם גדלו.
אני ולאה הלכנו לבקר בבית חב ד וראינו את בית הכנסת של יהודי צרפת.
לאחר שבוע שראינו וטיילנו בכל העיר. הבנו שאין כמו ארץ ישראל ושמחנו לחזור לבית.
איזה כיף שיש משפחה וכמה זכיתי לגדול עם לאה אחותי שעד היום אנחנו החברות הכי טובות, היא האחות הכי טובה שיכולתי לבקש.
סוף
