יום אחד גילה חזרה מהבית ספר בשעה 15:30 ואמרה ״אני שונאת את הילד הזה, הוא כל כך מעצבן אותי״. ואמא אמרה: ״אל תתייחסי לזה״. טוב. גילה הלכה למקלחת ואכלה ארוחת ערב. ״אבא, אתה יכול להתקשר לסבא של הילד הזה אני יודעת שאתה מכיר אותו.״ ״איזה ילד?״, שאל האבא. ״כן, הילד הזה שהוא כל כך מעצבן אותי.״ ״אולי מחר כי אני עכשיו הולך לפגישה שלי״. טוב, גילה הלכה לשון. ולמחרת לגילה היה רעיון מבריק! ״כשדודה חנה מגיעה אני אשאל אותה אם היא מכירה את הילד הזה בטוח היא תדע, היא מכירה את כולם בבית הספר שלי.״ דודה חנה הגיעה ואמרה ״ברור שאני מכירה את הילד הזה הוא חבר שלי הכי טוב.״ ״מה!?, אז את יכולה לטפל בו למחרת?״ ״ברור שכן, ולמחרת כולם נהיים שולם.״
