בבית יפה, בין הרים וגבעות, חיה לה משפחה בעלת חמש נפשות: אבא, אמא, רוני, נועה ולינוי.
זו הייתה משפחה שמחה שאהבו אחד את השני, וכך מתחיל סיפורנו הקט: נועה התרגשה, עוד מעט יש לה יום הולדת! כלומר מחר, בדיוק מתי שמשפחתה יוצאת לחופשת הקיץ, וזה הולך להיות שבוע כיפי ומדהים. בינתיים בבית הספר התגלה אחד התלמידים כחולה, לא סתם תלמיד, אלא נעמה, חברתה הטובה ביותר. כולם היו צריכים להיכנס לבידוד, וכך התבטלה החופשה ומסיבת יום ההולדת של נועה. כשחזרה הביתה מבית הספר היא רצה לחדרה וטרקה את הדלת בכוח. היא לא האמינה למה שקרה, בגללה לא הולכים להיות חופשה או מסיבה. היא בכתה. כשהגיע הזמן של ארוחת הצהריים, היא לא אכלה כלום.
למחרת, נועה קמה ונתקלה במזוודה שארזה אתמול בבוקר. היא פתחה אותה והתחילה לסדר. כשהלכה לאכול ארוחת בוקר ראתה את המנה האהובה עליה, פנקייקים עם שוקולד וקצפת! היא אכלה בלי חשק את הארוחה והלכה לקרוא. “בגלל שהכיתה שלי בבידוד אני תקועה בחדר משעמם” חשבה.
כעבור יום, נועה פשוט השתגעה בחדרה ולא ידעה מה לעשות. היא רצתה לצאת מהחדר, אבל אמה ואביה, כמו שני שוטרים, לא הרשו לה לצאת מהחדר. כאשר היא שמעה דפיקות גשם על חלונה, היא התגנבה החוצה. נועה ידעה שההורים שלה רוצים שהיא תספר להם הכול, אבל היא לא סיפרה להם דבר אחד – שיש לה קצת חום וכואב לה הראש. היא אמרה לעצמה שזה בסדר, הכול טוב, היא בכלל לא חולה. אחרי שהגשם הפסיק נועה פרצה בסדרת שיעולים קולניים במיוחד. היא הגיעה הביתה והוריה חיכו לה על מפתן הדלת. היא הבינה שהם ראו שהיא לא בחדר. נועה רצה לחדר וההורים שלה הזהירו אותה שלא תצא ממנו. כעבור שעתיים-שלוש, נועה לא יכלה להתאפק ואמרה להוריה שהיא לא מרגישה טוב. ההורים לקחו אותה מיד לרופא והרופא בדק אותה בכל מיני מכשירים מוזרים ולבסוף קבע, שהיא חולת קורונה – המחלה החדשה. ההורים דאגו מאוד, אך הרופא הרגיע אותם “רק 3-4 ימים בבית החולים, ונועה תבריא”.
הגיע הערב, נועה ישנה והחלה לחלום. בחלום ראתה איש, איש שלא הכירה מעולם. היא שאלה אותו “מי אתה”? והוא ענה “אני רופא מאוד מפורסם”. “למה אתה מפורסם?” התעניינה נועה, “אני מפורסם” אמר הרופא, “כי מצאתי תרופה לקורונה!”. “איך מצאת?” אורו פניה “ישבתי וחיפשתי, הסתכלתי הרבה זמן במיקרוסקופ על הנגיף וראיתי שאם מחברים כמה מהמולקולות של החיידק עם כמה חיידקים אחרים ומוסיפים את התרופה של כל אחד אז יוצאת…” אמר הרופא “תרופה!” צעקה נועה בשמחה. “נכון! והתרופה היא”, פתאום נשמע רעש חזק ונועה התעוררה. “אוף” אמרה, “יכולתי לדעת מה התרופה ולהחלים כבר, אבל בגלל הרעש פספסתי את התרופה!” נועה כבר ממש צעקה. הרופא בחדרה ראה את נועה מדברת לעצמה ואמר “מחר על הבוקר בדיקות! ואני לא רוצה לשמע תירוצים ברור?”. בבוקר, כאשר נועה התעוררה, חיכה לה מגש עם שוקו חם ולחמניות זהובות עם חומוס. היא אכלה בתאבון רב ולבסוף הלכה לבדיקות. בבדיקות ראו, שנועה עדיין חולה, אבל חומה ירד! נועה שמחה ואמרה שהיא הולכת לישון ושיעירו אותה בעוד שעה. היא הלכה לישון ואחר כך הרגישה נהדר.
בשני הימים הנותרים, היא שמחה לגלות, שאחרי שתבריא כל המשפחה תמשיך לחופשה שתוכננה וגם יעשו לה את מסיבת יום ההולדת שלה. ובעוד יומיים – יום המשפחה! איזה כיף.
ביום האחרון, לפני שהלכה לישון, ראתה את המסרונים ששלחו לה החברות – “רפואה שלמה”. “מתגעגעת! מחכה שתבואי לכיתה”. “מתגעגעות!! מאוד מאוד”. והמורה שלה שלחה “רפואה שלמה! תבריאי מתגעגעת”. זה חימם את הלב.
הסוף.
