יומני היקר
הכל התחיל כשישבתי מול המבחן בחשבון ועיני התמלאו בדמעות שזלגו ללא הפסקה. כבר כמה ימים אני מתרגלת ומתכוננת למבחן הגדול , אני כל כך טובה בחשבון והנה אני לא זוכרת כלום ואני יודעת למה ….
החברה הכי טובה שלי בגדה בי פשוט… וכך בלי לדבר פירסמה עלי דברים לא נעימים בסטטוס, כתבה עלי משפטים כל כך דוחים עליי והכל כשלא עשיתי כלום! ועכשיו אני כאן בבית הספר ולא יודעת מה לענות? המחשבות מערערות אותי פשוט נתקעתי. כולם כבר סיימו ורק אני נשארתי ! ממש “כיף” לי (לא באמת). כעבור זמן, כנראה שנרדמתי ואני שומעת קולות שקוראים בשמי, לאט לאט פוקחת את עיניי ורואה את כל חברותי צועקות וקוראות לי שאני אקום. התעוררתי לגמרי, ושאלתי :מה קרה? למה צעקתן? התגובה: לא סיימת את המבחן!! מה את נורמלית?? את הכי טובה בכיתה בחשבון !.
אתה , יומני היקר, בטח תשאל אותי:” למה”? למרות שאתה לא מדבר…
(לך אני מספרת הכל! כי אני יודעת שהכל נשמר בינינו! הכל אני מספרת לך..)
העדפתי שלא לספר מכיוון שידעתי שמתי שהוא אני וחברתי שבגדה בי תשלים איתי, וגם כי חשבתי שבטח כולם ירצו להשלים בינינו ,לאחר שהמצאתי להן איזו שהוא בטחתי בעצמי והתקשרתי לחברתי ( אתם כבר יודע למי אני מתכוונת).. אגב סיימתי את המבחן בסוף בקלילות והתעודדתי..
ועכשיו אני בביתי .
ומה עם השיחה? אתה חייב לשמוע…
השיחה התחילה במילה הראשונה שאני מדברת עם כל אחד (היי מה קורה?) היא אמרה לי בסדר וסגרה את השיחה. זה ממש פוגע באמת!
כתבתי לה בוואטצפ (הודעות)
“היי —- (אותה חברה) מה נשמע? אני יודעת שאת לא מחבבת אותי ,בא לכתוב המון, אבל אין לי כח..
את זוכרת? אנחנו חברות ילדות ואין לי על מה לכעוס עלייך, מאוד חששוב להיות איתך בקשר טוב,
כדאי שנשכח את מה שהיה , ונפתח דף חדש… את לא יודעת מה הברוגז איתך עושה לי~!! אני לא מצליחה להתרכז בלימודים!!! ונכשלת במבחנים,,עד כדי כך..
היא כתבה בחזרה: “אני מצטערת”.. אבל לא ממש המשיכה לדבר איתי..
לפחות הרגשתי טוב אם עצמי עכשיו, הכל טוב!! נשמתי לרווחה, הכנתי שיעורי בנחת, עשיתי מקלחת טובה, כשסיימתי, אמי ישבה לידי ואמרה לי: “כל הכבוד”!
שאלתי אותה :על מה את מדברת?
היא ענתה: “אני בתור אמא יודעת הכל!”….
“כל הכבוד שביקשת להשלים למרות מה שקרה”….
חשבתי על זה והשבתי לה: “את צודקת אמא”.
עכשיו אני רגועה וישנה ללא רגשי אשמה..
למחרת בבוקר קמתי כמו חדשה, נסעתי לבית ספר ושיחקתי בהפסקה כרגיל..
חברות שלי ראו אותי ושאלו: “מה קורה ?
“היום את בסדר אתמול היית הפוכה למה”? התחלתי לספר: אני היום בסדר כי אני יודעת שאני לא אשמה…
אשמה? למה היית אשמה? לרגע שכחתי שלא סיפרתי להן מה קרה אבל העדפתי לשמור בבטן אמרתי לא משנה הכל טוב ועלינו לכיתה התחלנו תפילה בשמחה.
רק אתה ,יומני היקר יודע…
