רצח ארלוזורוב

בס”ד

רצח ארלוזורוב

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק נולד ב-ט”ז באלול ה’תרכ”ה ונפטר ב-ג’ באלול ה’תרצ”ה, הרב תמיד היה מאיר פנים ולבבי לכל אדם.

לפנינו סיפור מרתק שממחיש לנו איך לרב קוק היה אכפת מכל יהודי באשר הוא, והוא היה נלחם עד הסוף רק בשביל שלא יקרה עוול ויהודי ייענש ללא צורך.

בליל שבת כ”ג בסיוון התרצ”ג ישבו ד”ר חיים  ארלוזורוב ורעייתו סימה ארלוזורוב בפנסיון “קטה דן”, בני הזוג ישבו במרפסת הפונה אל הגן. וכשהבחינו כי קהל סקרנים נקהל סביבם, החליטו לצאת לטיול רגלי לאורך חוף הים לכיוון הירקון.

בהתקרבם לשפך הירקון הבחינה סימה בשני גברים שהלכו בעקבותיהם, האחד גבוה והשני נמוך. “השנים העוקבים אחרינו אינם מוצאים חן בעיני” אמרה לבעלה. הם יצאו מן החוף ונכנסו לשכונה קטנה ליד שפך הירקון. הם שוטטו בין בתי השכונה, וכשסברו כי נפטרו מן העוקבים, חזרו לחוף הים ופנו דרומה לכיוון מרכז תל אביב. בהתקרבם לבית הקברות המוסלמי שוב הבחינו בעוקבים שפנו לעברם והאירו את פניהם בפנס. ארלוזורוב פנה אליהם ושאל “מדוע אתם מפריעים לנו?”, וסימה הוסיפה “עזבו אותנו”. הגבוה מבין השניים שאל בעברית “כמה השעה?” ארלוזורוב ענה “אין זה עסקך”, ושוב שאל הגבוה “כמה השעה?” ובני הזוג החלו לפסוע לדרכם. ברגע זה שלף הנמוך אקדח וירה בארלוזורוב. שני המתנקשים הסתלקו בריצה ונעלמו!.

סימה תמכה בבעלה הפצוע, עד שהגיעו עוברי אורח שנשאו את ארלוזורוב למבנה סמוך, וסימה יצאה להזעיק אמבולנס. האנשים שסביב הפצוע החליטו שלא להמתין לאמבולנס, וארלוזורוב הובל במכונית פרטית לבית החולים הדסה.

 מייד לאחר מכן החל צוות בית החולים להכין את המכשור לעירוי דם, אך תקלה במכשיר עיכבה את מתן הדם, ואף על פי שהפציעה לא נחשבה לאנושה, ארלוזורוב נפטר כעבור שלוש שעות כתוצאה מ”חוסר-דם חריף”.

תוך זמן לא רב נעצרו מספר חשודים בקשר לרצח ביניהם היו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית: אברהם סטבסקי, צבי רוזנבלט, ואב”א אחימאיר.

ביום שישי, כ”ה סיוון התרצ”ד, זיכה בית המשפט המחוזי את החשודים אב”א אחימאיר וצבי רוזנבלאט ואילו אברהם סטבסקי זוכה על ידי השופט היהודי ד”ר מ. ולירו, בעוד ששני השופטים הנותרים (האנגלי והערבי) שישבו עמו על כס המשפט דנוהו למוות. ולאחר מכן חרצו את גזר הדין המר שדינו של אברהם סטבסקי הוא לתלייה.

לרב קוק הגיע מידע סודי ומהימן ממכור מוסמך כי ידם של שכירי חרב ערבים ברצח ארלוזורוב, וכי אחד משני הערבים אשר ביצעו את הרצח, אף הודה בכך.

הרב קוק יצא באומץ לב ובעוז רוח, להצלת חייו של סטבסקי החף מפשע. הוא שגר מברק שהופנה “לרבני ישראל, לראשי קהילות, לעסקנים היהודים בכל ארצות הגולה ולעיתונאות” ,בו נאמר: “סטבסקי נקי וצדיק. הלחמו בכל כוחכם לניצחון הצדק”.

הרב בן ציון כ”ץ מוסר כעד שמיעה, כי הרב הצהיר בפומבי: “אני מוכן להישבע עם פתיחת ארון- הקודש בעת תפילת ‘נעילה’ שר’ אברהם בן ר’ אהרון סטבסקי נקי וטהור”.

בהיות הרב משוכנע עד עמקי נשמתו בחפותו של הנאשם, פורסם ביום ה’ תמוז התרצ”ד עשרה ימים לאחר פסיקת הגזר דין מוות המעוות הזה יצא כרוז הקורא תיגר על “עלילת הדם” הזו. על הכרוז הפומבי חתם הרב קוק ואליו הצטרפו גם הרב איסר זלמן מלצר והרב צבי פסח פרנק.

לאחר מספר ימים שלח אברהם סטבסקי מברק מרגש לרב קוק ובו הודה לו נרגשות על זה שהוא יצא בשביל להוכיח את חפותו, אעפ”י שהוא אינו מכירו.

שם: מרדכי שמאל רוט כיתה ו

ת”ת: הראי”ה

טלפון: 08-939-2418

מייל: [email protected]

 רכזת: אוריה נגר