רננה שנורמכר

היה משהו מאוד מוזר מתחת לשולחן האוכל, ראיתי מן קופסה בינונית לבנה, ומתוכה נשמעו
קולות. נבהלתי, האם יש לנו חייזרים בבית? חיות? פחדתי מאוד שפתאום תצא איזו חיה מהקופסה
ותטרוף אותי. לא רציתי לספר להורי על זה, שמא הורי יצחקו ויגידו שאולי חלמתי זאת, אז העדפתי
לא לספר, ולהמשיך לעקוב אחרי התעלומה המוזרה.
המשכתי להסתכל מתחת לשולחן, ופתאום ראיתי משהו מוזר )וגם מופלא!(: ראיתי את הקופסה
הלבנה, עולה עד למעלה השולחן, ונעלמת. התפלאתי, אי ך משהו יכול לזוז בלי שמזיזים אותו ובני
אדם לא יכולים להיכנס אליו? צבטתי את עצמי, לוודא שזה רק חלום, אבל לא, זה היה במציאות.
פתאום אחותי חנה, שישבה לידי בשולחן, הקפיצה את מחשבותיי: “למה צבטת את עצמך?”
שתקתי. מה אני אגיד לה? שראיתי קופסה שמתעופפת ונעלמת? אחותי האיצה בי לספר לה, אז
אמרתי לה: “עוד שבוע תבואי אלי ותשאלי אותי. סיכמנו?” אחותי הסכימה, ולפחות שמחתי
ששכנעתי אותה.
בימים האחרונים היית י מודאג. ריחפתי בשיעורים ובעיקר חשבתי על הקופסה.
יום אחד ראיתי מישהו יוצא מתוך הקופסא הבינונית הלבנה המתעופפת.
היה זה ביום שלישי. זה לא היה בן אדם רגיל, אלא מישהו מוזר בעל גלימה כזאת בצבע ירוק, ומן
כובע שמחולק לשניים: בחלק בראשון היו המון שרביטים נוצצים, ובחלק השני היו מספר ספרים
שכתובים בשפה מוזרה. הכובע היה בצבע לבן צהבהב. ראיתי את האיש המוזר והנמוך, פונה למעלה
השולחן, ומחורר חור מתחת לקערת הסלט שניצבה בשולחן. לפתע, החור נעלם, ואית ו האיש המוזר.
ראיתי את כל הסלט זז, ולפתע שוב הפסיק לזוז, וראית י שהסלט עומד להיגמר, כאילו מישהו בתוך
הסלט עצמו. מהר לקחתי את הקערה והתחלתי לשפוך את תכולתה. “מה אתה עושה?? לא ידעתי
שאתה כה אוהב סלט!” אמרה חנה ובצעקה המשיכה “אבא ואמא, ישראל גומר את כל הסלט!” לא
נבהלתי ממנה, והמשכתי כאילו לא קרה כלום. ואיזה פלא! לא ראיתי את האיש המוזר!
מבהלה אמרתי “חנה תבואי לחדרי אחרי הארוחה לשיחה חשובה”.
חנה עשתה פרצוף שאומר שהיא לא רוצה, אב ל אמרתי לה “קבענו ודי”.
בערב ניגשה אלי חנה ושאלה: “מה רצית להגיד לי? סיפרת גם ל..” חנה לא הספיקה לדבר הרבה
ולפתע שמעתי קול מוזר שהיה בחדרי.
ניסיתי להקשיב ולפניכם מה ששמעתי:
“טוב אז נתראה ב 00:20 “?
“כן”
“ביי”
נבהלתי, מה זה הקול הזה? “חנה, גם את שמעת את הקול הזה?”
“על מה אתה מדבר?”
“מה לא שמעת שהם אמרו שהם יפג…” התחלתי לומר וחנה הפסיקה אותי.
“די, אתה משקר! אני יוצאת… ו… כדאי שתתאמן להגיד את האמת! “
“אבל זה א..” התחלתי לומר וחנה התעלמה ויצאה מחדרי.
שמעתי קול הפעם בשפה לא מוכרת, ולהפתעתי הבנתי את השפה!
“נפגשים שוב היום בלילה כמובן.” זה מה ששמעתי.
הסתכלתי לצדדים. הקול לא דיבר איתי, אלא לבובה של אחיי.
להפתעתי ראיתי את האיש עכשיו!
2
שמעתי את עצמי אומר “בובות לא יודעות לדבר!”.
“מי זה? בן אדם?” שאל האיש בקול רועד.
“מה הבעיה?” שאלתי.
“תפסיק לדבר ותצא!” אמר האיש והצביע עלי.
והבנתי שהגעתי לעולם הקוסמות.
למחרת קמתי וגיליתי שהקוסמות הגיעה אל יי לחיי היום יום לאחר שבהתחלה הייתי בעולם לא
מוכר של קוסמות ועכשיו קלטתי: אני יכול להאיר את העולם עם הקוסמות שלי!
ומאז אותו יום עשיתי טוב לאחרים עם קסמי.