ריב הסופגניות

בערב הנר הראשון של חנוכה התחלנו להדליק את הנרות מחוץ לבית במרפסת. אבא הדליק את הנרות והתחיל לשיר את שירי החנוכה “הנרות הללו שאנו מדליקין…” הילדים חזרו אחריו בשמחה. הסופגניות הטעימות שאמא הכינה התחילו לפחד ולחשוש מאוד שיאכלו אותן. הסופגנייה הראשונה שמצופה במרשמלו ושוקולד לבן אמרה “אני פשוט אתחבא מאחורי הסופגנייה שמצופה שוקולד חום כדי שהילדים לא יראו אותי”. הסופגנייה שמצופה בקרם פיסטוק עם ריבה אמרה “אותי בטח לא יאכלו כי ילדים לא אוהבים פיסטוק”. הסופגניות התחילו לריב ביניהן מי הכי פחות טעימה ובינתיים הילדים הסתכלו על נרות החנוכה הדולקים. נרות החנוכה התחילו לנזול לתחתית החנוכייה והילדים נהנו לראות את זה. הם סובבו את הסביבונים, צחקו ונהנו. הם ערכו תחרות עם הסביבונים מי הסביבון שיישאר להסתובב אחרון. לפתע אחד מהילדים הזיז מבלי לשים לב את קערת הסופגניות לכיוון החנוכייה. שעוות נרות החנוכה החלה לטפטף אט אט על הסופגניות. פתאום אחד מהילדים ראה את זה ורץ מיד לספר לאחיו. הילדים החלו לבכות ואמרו “הסופגנייה המתוקה שרציתי לבחור התמלאה בשעווה”. הסופגניות שמחו שמחה רבה על כך שבסוף הן לא נאכלו והתחילו לקלף מעצמן את שעוות נרות החנוכה. סופגניית המרשמלו עם השוקולד הלבן צחקקה ואמרה “זה נס החנוכה האמיתי שלי”.