ריבקי והכתב
מה קרה לכתב של ריבקי? ומה היא עשתה ב-11 בלילה שכלם הלכו לישון?
מאת: יעלה גאולה רז
פעם אחת היתה ילדה שקראו לה ריבקי. היתה לה רק בעיה אחת שהיה לה כתב גדול מידי, עד שהוא יצא לה מהשורות. המורה, אמא שלה והיא חשבו על פתרון ולא מצאו. אם אתם רוצים לדעת איך היא נראית אז בבקשה: יש לה עיניים כחולות, שיער חום, והיא אוהבת ללבוש בגדים לבנים ושחורים והיא אוהבת ללבוש טייץ ונעלי ספורט. והיא שונאת למרוח לק על הציפורניים. יש לה שעון על יד ימין. אז נמשיך בסיפור? לילה אחד כולם ישנו, ופתאום ריבקי מרגישה דפיקה על הגב. היא קמה והיא רואה את אמא שלה ואמא שלה אומרת לה תתלבשי הולכים לבקר את המורה שלך לדבר אתה על הכתב שלך ב-11 בלילה המורה של ריבקי שומעת דפיקה בדלת. היא פותחת והיא רואה את ריבקי ואמא שלה. והיא אומרת, “כנסו בואו נדבר כיצד אפשר לפתור את הבעיה לריבקי”. נכנסו ואז פתאום המורה אמרה שאם היא תתאמן הכתב שלה יהיה קטן יותר. אבל עכשיו יש לה כתב קטן מידי אז הם חשבו ב-12 בלילה אחרי שלושה שבועות וריבקי אמרה אני צריכה להתאמן לכתב בינוני. באותו הלילה הם הרגילו אותה לכתוב בינוני אבל היו לה שגיאות כתיב ואז 4 שבועות היא התאמנה עם אמא שלה בבית ואז יום למחרת היא חזרה לכיתה והמורה ראתה שאין לה שגיאות כתיב. באותו היום המורה של ריבקי אמרה גשי אלי בסוף השיעור ואז בסוף השיעור המורה נתנה סוכריה על מקל לריבקי. ואמרה כול הכבוד למרות שהיה לך כתב גדול וקטן ושגיאות כתיב את התאמנת והתאמנת ואז את שינית את הכתב לכתב מעולה קחי את הסוכרייה על מקל . זה היה ניראה כאילו התאמנת קשה הכי בעולם. “זה לא קל לעשות את זה”, אמרה ריבקי. תיקחי ותאכלי, אמרה המורה. ריבקי היתה נורא שמחה וגם קצת עצובה כי מה עם הילדות מה הם יקבלו? ואז ריבקי ניגשה אל המורה ואמרה לה, “המורה, אפשר גם בשביל כול הילדות?” אמרה המורה, “כן. בגלל שאת היית מצטיינת כול הכיתה מקבלת פרס בזכותך כול הכבוד“. “תודה“, השיבה ריבקי. וריבקי אמרה “זה לא היה קל“. “נכון“, אמרה המורה זה היה ניראה כאילו עשית מאמץ גדול“.
המורה אמרה לי לכי לספר לחברות שלך שתכף הם יקבלו סוכריה על מקל. “אוקי“, אמרה ריבקי. “חברות! לא תאמינו מה המורה אמרה לי“. “מה?”, שאלה דינה. “האם זה משחק או ממתק?” שאלה רות. “האם זה משהו שלומדים איתו או לא?”, שאלה חני. ריבקי אמרה שאחרי ההפסקה המורה תיתן לנו סוכריה על מקל. כול הבנות אומרות יש! וקופצות מרוב שמחה כי הן ידעו שהסוכריות של המורה הכי טעימות בעולם. עברה ההפסקה וכולם ישבו במקום. המורה התחילה לחלק אחת לכול אחת ולריבקי 2 סוכריות. “תהני עם השתי סוכריות“. “תודה!” אמרה ריבקי “אין בעד מה” אמרה המורה. הגיע סוף הלימודים. ריבקי אמרה ביי והלכה
סוף !!!
